סקר חירום ירושלים
אני מבקש לשתף אתכם
מעל שלושים שנה עברו מאז שסקרתי קטע מעמק רפאים. באחד הבקרים קמתי עם הרגשה ברורה שעלי למסור את תוצאות הסקר הארכיאולוגי והתובנות שהתגבשו בי לגבי החקלאות הקדומה בהרי יהודה. כפי שתקראו בהמשך המחקר והשאלות שעוררו הובילו אותי להרוהורים על תרבותו של האדם בעבר ובהווה. הסקר והחפירות הארכיאולוגיות שנעשו בעקבותיו יש בהם השלכות לימינו ואף לשאלות פוליטיות וחברתיות המעסיקות את החברתנו. לאחר הפרסום בבלוג בתוכניתי לפרסם את הכתוב בספר. בכדי להפוך את הפרקים המתפרסמים כאן לספר יהיה צורך בעריכה מקצועית, מציאת מו"ל ומימון מתאים. והנה לפניכם הפרק הראשון.
עין יעל
בעמק הרפאים
כאשר ירדתי לעמק רפאים בפעם הראשונה לא שיערתי
שהפגישה תהיה גורלית עבורי. נוף העמק נראה בראשיתי, כך התרשמתי. מהרגע הראשון
הייתי מלא ציפיות בתחושה שמסתרים בו סודות שעלי מוטל לפענח.
לעמק הגעתי כראש חוליית סקר ארכיאולוגי,
מאז עברו שנים רבות ורק בימים אלה התחבר לי כיצד התפקיד, הכמעט שגרתי, שינה את
מהלך חיי.
הערב. מוצא שבת ז' בתמוז תשע"ז אני
יושב בביתי ביהוד מול מסך המחשב בהחלטה נחושה למסור את כל החוויות והתובנות
שהתגבשו בי מאותם ימים. החלטתי שהכתיבה תימשך חמישה חודשים בלבד. לשם כך עלי יהיה
לכתוב כל יום במשך מספר שעות ובאותם שעות לפצח את המסר שקיבלתי מנוף העמק.
לשם כך שחזרתי, ככל שיכולתי, את תהליך לימוד
הנוף ושרידי פעילות האדם בו.
המחקר הארכאולוגי של עמק רפאים נועד להבנת היישוב והחקלאות הקדומה. אזור מצומצם ומרוחק זה אינו מנותק מהתרבויות הבולטות של
אגם הים התיכון. העיר היא מרכז לעם ישראל אך גם קדושה לאיסלם ולנצרות דבר שהוביל למלחמות ולהרס.
הסיפור והלקחים שאני מבקש למסור החלו משיחת טלפון. ישבתי במשרדי במוזיאון רוקפלר, על הקו עמוס קלונר, אז מפקח עתיקות מחוז ירושלים. הוא מספר לי שמתכנני עיריית ירושלים החליטו לפתח את דרום מערב העיר, אנחנו נכנסים לפעולה מהירה, המטרה לסקור את השטח לפני עלית הדחפורים. האם תרצה לנהל את אחד מחוליות הסקר? הסכמתי. זה היה בחדש דצמבר 1979 כלומר לפני כ37 שנים. למה הסכמתי ללא הרהור נוסף, החיים לימדוני לקבל, כמעט תמיד, כל הצעה המוצעת לי, ברוב המקרים לא הצטערתי. הפעם הייתה לי תחושת בטן שהתפקיד יהיה מיוחד. תחושות בטן אין להם הסבר הגיוני ורק לאחר מעשה מתבררת מהותם.
בשנות ה 80 של המאה הקודמת דרום מערב
ירושלים כמעט לא היה מישוב. בלטו מסילת הברזל לתל אביב והכפר מלחה-מנחת. מתכנני
העיר תכננו להקים באזור שכונת מגורים, מרכז מסחרי, מבנים לתעשיות עתירות מדע ותחנת
רכבת, ובנוסף להעביר את הגן החיות התנכי שהיווה מטרד לתושבי העיר. קלונר אירגן
מספר חוליות שתפקידם היה לסקור את השטחים המיועדים לפיתוח, למפות את האתרים
העתיקים הנראים על פני השטח ולסמן את האתרים הראויים לשימור. הרעיון היה להקדים את
מפלצות הפלדה ולהודיע ליזמים היכן קיימים שרידים עתיקים הדורשים בדיקה
ארכיאולוגית או שימור.
באחד מהימים הראשונים של ינואר 1980 יצאנו
לטיול לעמק רפאים, את העבודה אני מכנה טיול כי השנה הייתה שנה שחונה ובחודש ינואר
השמש להטה. כל ימי הסקר נעשו במזג אוויר קיצי שהקל על מלאכתנו.
חבורת הסקר הקטנה כללה שני ארכיאולוגים, צלם, מודד
ומספר מתנדבים. שותפי וחברי היה
הארכיאולוג יוסף (יוסקה) ז"ל, שידיעותיו בספר
התנ"ך הוסיפו מידע חשוב להבנת השטח.
שמעון גבסון שימש מודד והוא העלה על
הנייר שרידי המבנים שנתגלו על פני השטח ובחפירות. הצלם היה מתנדב אזרח ארה"ב
תום וואקס שהנציח את כל שביקשנו לתעד. מספר מתנדבים עזרו לנו לאסוף כל חרס או פריט
עתיק שהזדמן לעיניהם.
כל ההתרחשויות של "ימי הסקר
העליזים" נחרטו בזיכרוני ומתקשרים למחקר ארכיאולוגי ולתובנות שנתגבשו בי
במשך השנים הבאות.
עמק רפאים והגבעות משני גדותיו שומרים על
מעשי בנייה והרס שחוללו בני אדם והטבע. יישובים, מבנים, דרכים, טרסות חקלאיות, שומרות, קברים ומתקנים חצובים בסלע.
לא אחדש אם אומר שלירושלים וסביבותיה אין
מקורות מים רבים ועד כה לא נתגלו אוצרות טבע שניתן לסחור בהם.
בימי קיום בית המקדש פרנסתם של תושבי העיר
נסמכה על עולי הרגל שעלו למקדש בשלושת הרגלים. לקהל זה היה צורך לספק מזון
ומים. המים לעיר מספקים מעיין הגיחון ובורות שאספו את ממי הגשם. המלך הורדוס, בין
שאר מפעלי הבנייה הגדולים שהקים, הורה לבנות אקוודוקט להעברת מי מעיינות ארטס,
בקרבת חברון.
בסביבת העיר ובהרי יהודה וחברון, נובעים
מספר מעיינות קטנים. כמה מהם, עדיין משקים חוות קטנות המעובדות על ידי עובדי אדמה
ערביים. הם מגדלים עצי פרי, פירות וירקות. אך היכן גידלו מזון בימי קדם? בשנות
השמונים של המאה הקודמת שאלה זו כמעט לא עניינה איש.
הרי יהודה כמעת לא נחקרו. במאות ה18-19
ביקרו בו מעט נוסעים זרים שהתענינו בארץ הקודש. אלה תיארו בכמה שורות את הכפרים
והאתרים הבולטים. בסמוך למעין אל-חניה שרד קטע האפסיס של כנסייה ביזנטית שהמסורת
הנוצרית קושרת עם פיליפוס, משליחיו של ישו. כאשר ירד מירושלים לעזה, הוא פגש סריס
של מלכת כוש (אטיאופיה) והטביל אותו לנצרות במי המעיין.
שאלות רבות נערמו לפנינו אך יעבור זמן רב
עד אשר נגלה חלק מהתשובות. בסיורינו מצאנו מתקנים חצובים בסלע, דרכים ושבילים, כבשן
סיד, שומרות ופתחי קברים עתיקים. אך הבולט מכל מרכיבי הנוף היו אלפי מדרגות חקלאיות,
כולם עזובות ובתהליך של התפוררות. במרחב הסקר לא מצאנו שרידי ישובים גדולים או
תילים האופייניים לרוב חלקי הארץ.
מי בנה את מתקני החקלאות וכמה זמן הם
שימשו, היכן התגוררו עובדי האדמה שאלות אלה נשארו אלומות זמן רב. היום אני יודע
שהתשובה לכל שאלותינו הייתה מונחת לפנינו, לא פעם המובן מאליו נעלם מהעין ולא
נקלט בשכל. הקשר לחקלאות של חוקרים אקדמים כמונו מצטמצם לצריכת סלט עגבניות ומלפפונים
שרכשנו אצל הירקן.
הרמז הראשון
באחד מימי הסקר בשעות אחר הצהריים, כמסורת
סוקרים ארכיאולוגים ותיקים, עצרנו לשתיית קפה. ישבנו בגדה הצפונית של העמק, עד
רתיחת הקפה בחנתי את הנוף. מולי השתפל המצוק התלול של רכס גילו, בתחתיתו נראתה
פיסת קרקע של כמה עשרות דונמים המשתפלת בשיפוע קל כלפי ערוץ העמק. בפיסת קרקע זו נראו
בבירור קירות ארוכות של טרסות מסודרות בכיוון מערב-מזרח. הקצה המערבי היה חתום בגדר ובמזרח בשני קירות מקבילים. בידי החזקתי מפה מתקופת המנדט הבריטי. במפה סומנו
קווי הטרסות, גדר סוגר במערב והשביל המוגבל בשני קירות מקבילים במזרח, על
המפה נרשם שם המקום: עין יאלו.
במדבר כא "וַיָּקָם בִּלְעָם בַּבֹּקֶר, וַיַּחֲבֹשׁ
אֶת-אֲתֹנוֹ; וַיֵּלֶךְ, עִם-שָׂרֵי מוֹאָב. כב וַיִּחַר-אַף
אֱלֹהִים, כִּי-הוֹלֵךְ הוּא, וַיִּתְיַצֵּב מַלְאַךְ יְהוָה בַּדֶּרֶךְ, לְשָׂטָן
לוֹ; וְהוּא רֹכֵב עַל-אֲתֹנוֹ, וּשְׁנֵי נְעָרָיו עִמּוֹ. כג
וַתֵּרֶא הָאָתוֹן אֶת-מַלְאַךְ יְהוָה נִצָּב בַּדֶּרֶךְ, וְחַרְבּוֹ שְׁלוּפָה
בְּיָדוֹ, וַתֵּט הָאָתוֹן מִן-הַדֶּרֶךְ, וַתֵּלֶךְ בַּשָּׂדֶה; וַיַּךְ בִּלְעָם
אֶת-הָאָתוֹן, לְהַטֹּתָהּ הַדָּרֶךְ. כד וַיַּעֲמֹד
מַלְאַךְ יְהוָה, בְּמִשְׁעוֹל הַכְּרָמִים--גָּדֵר מִזֶּה, וְגָדֵר מִזֶּה.
האם אנחנו מביטים בכרם מימי
בלעם ובמשעול הכרמים?
בסוף אותו שבוע הגעתי אל משרדי
במוזיאון רוקפלר ונגשתי ללא דיחוי לארכיון תצלומי אוויר. חיפשתי ומצאתי תצלום
מאזור הסקר. בתצלום נראו המדרגות והגדרות בהם צפינו בסיור וכפי שרשומים במפה
הבריטית. לא רק זה, בתצלום נראו קירות טרסות מגודרות נוספו שכיסו
שטחים נרחבים. התגלית שימחה וסקרנה אותי מאוד. האם לפנינו חווה חקלאית מגודרת או בלשון המקרא כרמים
המקושרים ביניהם במשעולים.
האם הכרמים נשמרו עד ימינו?
כפר סתף, הפרוש על הצלע המזרחי של הר איתן התפרנס
מגידולי חקלאות. תושביו השתמשו במימי שני
מעיינות שהשקו שורה של טרסות הבנויות במדרון המתון. הכפר פונה מתושביו במלחמת
השחרור. לפני כמה שנים הקק"ל החליט לשחזר את החווה החקלאית ולהזמין משפחות ירושלמיות
להגיע בסופי שבוע לגדל ירקות על פי המסורת.
האם קיים קשר בין חוות חקלאית זו לבין
הכרמים של אבותינו?
בהרי יהודה וחברון עדיין קיימים משקי
חקלאות פעילים כגון ואדי פוקין, ביתר, אל ח'ניה. בכול החוות האלה קיים מעיין, ברכת
מים, טרסות, גדרות ושרידי שבילים מקשרים.
רשומות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה