יום שני, 29 במאי 2017

האדם היוצר

טכנולוגיה וארגון חברתי


עברו של העתיד הוא מחקר המבקש לבדוק את היצירתיות שלנו האדם. הנחת העבודה היא שהמניע את החברה האנושית הם התכונות הפיזיולוגיות, הקוגניטיביות והנפשיות של הפרט. תנאיי הסביבה מספקים את חומרי הגלם שבעזרתם עובד היוצר. יצירתיות היא תכונה מולדת וכמו שאר התכונות היא אינה חיובית או שלילית. מעשים שלילים כמו גניבה או רצח יכולים להימנות בין מעשים יצירתיים. לא פעם אנו מתפעלים מגניבה נועזת או רצח מתוחכם, רובנו איננו מזדהים עם המעשה אך מתפעלים מהיצירתיות.
אני מגדיר יצירתיות כל פעולה לביצועה נדרשת הבנה, מיומנות וכושר ביצוע. יצירתיות קיימת בכולנו אך בא לידי ביטוי מעשי אצל מעטים. רוב האנושות, מושפעים ונעזרים מהמצאותיהם של בודדים.    
האם אני יכול לחשב את תוצאות מעשיי? התשובה שלילית, כך ממציאים, גם הגדולים שבהם הלכו שולל אחר יכולותיהם מבלי לשקול את השלכות מעשיהם. אלפרד נובל, ממציא הדינמיט, לא שיער שהמצאתו תביא לרציחתם של מאות אלפי אנשים, זו הסיבה שבערוב ימיו ציווה להקים קרן רווחיה יחולקו כפרס למעדנים מצטיינים ולאנשים שתרמו תרומה מיוחדת לחברה. כך נולד פרס נובל. גם אלברט איינשטיין הצטער מאוד כאשר הבין שמחקריו תרמו לבניית פצצת אטום, הוא אף ניסה למנוע את הפצתו, כידוע ללא הצלחה.
מרי קורי מדענית פולניה פעלה בצרפת. מדוע צרפת, כי בפולניה של המאה ה 19 אישה לא התקבלה לאוניברסיטה. על מחקריה בחומרים רדיואקטיביים זכתה בשני פרסי נובל. אך עבודתה עם חומרים אלה פגע בבריאותה והיא נפטרה מבלי לדעת עד כמה הרדיואקטיביות מסוכנת. האם נכון לומר שמדענים גאונים משחררים שדים המביאים נזק לעצמם ולאנושות? חומר למחשבה. 

האדם התחמן

 ממציאים הם זן מיוחד של אנשים, לא תמיד כשרונם הייחודי מספיק ליישומה של המצאתם. לשםכך דרושה יזמות, ידע בהפצה וכישרון מסחרי. פיתוח חידוש טכנולוגי נעשה על פי רוב על ידי שיתוף פעולה בין ממציא, יוזם ומפיצים. לעיתים נדירות נולד ממציא שהוא גם מפיץ וגם סוחר. כזה היה תומס אלבה אדיסון הממציא של רוב מכשירי החשמל שאנו משתמשים היום. לזכותו יאמר שהוא אינו יזם פיתוח נשק והוא התפאר בכך: "I am proud of the fact that never invented 
weapons to kill."  
חידושים טכנולוגים נעשים בהדרגה, שלב אחר שלב. בתקופות האבן עברו מאות אלפי שנים בין חידוש לחידוש, בתקופת גילוי החקלאות (התקופה הניאוליתית) המצאות וחידושים טכנולוגיים התחדשו כל אלפי שנים, בימי הביניים כל מאות או עשרות שנים עד שבעת החדשה המצאות וחידושים נעשים כמעט בכל יום.
יש חוקרים הסבורים שהידע הטכנולוגי ניתן לאדם על ידי יצורים מכוכבים רחוקים. ואומנם אגדות ומיתוסים כגון אלה של שומר או יוון מספרים על קבלת ידע מידי אלים. ה"אלים" מזכירים בני אדם: הם שונאים, מתחתנים, מולידים ילדים וגם רוצחים אחד את השני. כוחם מוגבל, למגזר מסוים, שמש, ירח, גשמים או פריון. מה האלילי בהם? הנצחיות. אלים הם חיים לנצח כפי שאנרגיית הטבע קיימת בנצח. אני נוטה לחשוב שאל הוא תוצר מוחו של אדם הנועד להסביר את תופעות הטבע.
לאומת זה פרקי בראשית מתייחסים לממציאים כאנשים בשר ודם.  אנו קוראים על בני למך: תובל קין ממציא הנפחות של ברונזה וברזל, יבל, אבי יושבי אוהל ומקנה, ממציא החקלאות. יובל אבי כל תופס כינור ונבל. כתבי המקרא מבטלים כל קשר בין אלילות ומיתולוגיה, תרבות בני האדם נוצרה על ידם.
במשפחתי יש ממציא איש שגם יודע לתקן כל מכשיר. הוא לא למד בבית ספר או באוניברסיטה אבל מסוגל לרכוש כל ידע שהוא זקוק לו. יש בתוכו סקרנות ואינו נרתע מקשיים. אלה הכישורים של ממציא מחדש או יוזם, כך היה בימי קדם כך היום.
ההוכחה לכך, לדעתי, הם יצירות והמצאות זהות או דומות שהופיעו בעולם במקומות ובזמנים שונים: ציורי מערות וחריטות על קירות אבן, הגלגל, מכשירי אריגת בדים, הקשת, הכתב ועוד המצאות רבות שנוצרו על ידי אנשים נוצרו על יד אנשים מרקע תרבותי שונה, ביבשות שונות ובמרחק של אלפי שנים. יחד עם זה חברות שהיו בקשרים  תרבותיים, מסחריים ואף מלחמתיים השפיעו אחת על השנייה והעתיקו את החידושים שהתאימו להם.
התהליך הזה ניתן לוודא גם בימינו אצל שבטים של לקטים ציידים שנותרו בברזיל, באיי אנדמן, באפריקה ועוד מקומות בעולם. במקומות אלו חיים קבוצות אנשים הנמצאים בשלב התפתחותי מוקדם. יש לשער שאם היה ניתן להם להתפתח היו משיגים הישגים טכנולוגיים ייחודיים. לא פעם חוקרים מכנים אנשים אלה פרימיטיביים בהשוואה אלינו. מתברר שכאשר אנשים צעירים מחברות "פרימיטיביות" כביכול מקבלים הכשרה בבתי ספר "מתקדמים" הם מסוגלים להגיע להישגים כמו כל אחד אחר בחברה. להבנתי הכישרון של כל בני האדם קיים בכולנו התפתחותו תלוי בתנאיים בהם הם גדלים.   
הגלגל הומצא במסופוטמיה אך גם באסיה ובסין. בביצה בשם  Ljubljansko barje,בסלובניה נמצא שרידי עגלה מעץ. בחפירות ארכיאולוגיות במקום נמצאו שרידי גלגל והציר המחבר בין שני גלגלי העגלה. השרידים משויכים לאלף החמישי לפסה"ן, הרבה לפני ציור הגלגל שנתגלה בנס שנמצא בעיר אור במסופוטמיה. האם הממציא הפרהיסטורי מאירופה נתן  את השראתו לממציא מהעיר אור? לא נראה סביר. אני מניח שנוכל להסכים שהיצירתיות הטמונה בנו הוא הגורם המניע את פעולותינו ולא גורם חיצוני כלשהו.



נוודות ויצר הסקרנות  

קבוצות האדם הראשונות נעו בחיפוש אחר מקורות מזון כפי שהיום פרטים נעים בחיפוש פרנסה. תנועה זו הייתה איטית ביותר, ונמשכה מאות אלפי שנים. גם כאשר החלה התיישבות הקבע עדיין נותרו קבוצות רבות של נוודים. יצר זה אחראי לרצון להכרת ארצות, לירידה למעמקי הים ולטיפוס על הרים  גבוהים, גם כאשר הדרך קשה ורצופה סכנות. כך היה בעבר, כך בהווה, וכך יהיה בעתיד. גם המניע שלי לכתיבת עברו של העתיד מונע על ידי סקרנות. מעניין אותי להכיר את המנגנון היצירתי שחבוי בי ולשתף את הידע שרכשתי עם אחרים.  


נודדי הימים
יצר הנוודות והסקרנות לא פסח על הים. חוף הים מספק מזון של מיני פירות ים, ציפורים ודגים. האדם הסקרן ביקש להעמיק אל תוך הים בחיפוש אחר להקות דגים. רצון זה גרם לממציא לחפש דרך שיאפשר לנוע על פני המים. בראשית הזמנים לפני מאות אלפי שנים נבנו רפסודות. רפסודה הוא משטח עשוי צמחים או עצים קשורים יחד המסוגל לצוף על פני המים ולשאת עליו אנשים, בעלי חיים ומשאות. רפסודות שימשו לדייג, לתעבורה בנחלים וגם מעבר בין היבשה לאיים קרובים ורחוקים, כפי שתמצאו בהמשך. המצאת הרפסודה היה הטריגר לחיפוש דרכים לשיפור. מאות שנים מאוחר יותר סירת העץ היו מונעות על ידי משוטים. התנועה הייתה איטיות ומאומצת ואולי זו הסיבה שגאון באחד ממרכזי השייט במזרח התיכון חיפש ומצא מנוע: הרוח, הגאון שלנו הזמין אריג וחבלים. תקע עמוד במרכז סירתו ועליו קשר את האריג. אריגת בד גדול כל כך הייתה אפשרית בנול שוכב כבר מהעידן הפרהיסטורי.
 כך גם שזירת חבלים, שהיה ידוע במצריים ובארץ עוד מהתקופה הפרהיסטורית. לחבלים היה תפקיד נוסף למתוח את הסירה כולה להפיכתה למקשה אחת ובכך לאפשר לה לעמוד כנגד הכוחות החזקים של הרוח ושל גלי הים. הפרט הזה ניתן לראות בבירור בציורי הסירות של תרבויות המזרח התיכון.
ומאז אוניות המפרש הלכו והשתכללו. בניית רפסודות וסירות נעשה מחומרים מקומיים. בפרו ובבוליביה השתמשו בצמח הטוטורה, במצרים בענפי פפירוס. במקומות אחרים השתמשו בבמבוק, עצים או קנים מכוסים אורות בעלי חיים. במזרח התיכון בנו סירות משוטים מאז תקופת הברונזה, גם באירופה, באסיה ובסין נבנו סירות משוטים וסירת מפרש, שהומצאו ללא כל קשר ביניהם.
סירות משוטם ומפרש המשיכו לשמש עד לראשית התקופה המודרנית. השינוי התרחש כאשר הומצא מנוע הקיטור. כמובן שבניית סירות מכל הסוגים נבנים גם היום לצרכי שייט תענוגות או תחרויות. 

מסע קון-טיקי 
האנתרופולוג הנורווגי תור היירדאל ניסה להוכיח שמקור העמים הפולינזים בדרום אמריקה. את הרעיון קיבל מפולינזי זקן בשם טאי טטואה (Tei Tetua) שחי באי פאטו היבה. על פי עדותו של הזקן הפולינזי עמו נדד מארץ גדולה שהייתה ממזרח לאי. ממזרח לאי פאטו היבה אין שום אזור יבשתי עד חופי אמריקה הדרומית, כ 8,000 ק"מ משם. התאוריה המקובלת במאה העשרים הייתה שהפולינזים היגרו מיבשת אסיה. היירדאל הראה כי קיימת בעיה בתאוריה זו: הרוח הכמעט קבועה מיבשת אסיה לאיים הפולינזים נושבת  ממזרח למערב, לפיכך התושבים מאסיה עשו את כל הדרך כנגד הרוח השולטת בחלק זה של האוקיאנוס השקט.  

היירדאל מצא כי השם המקורי של מלך השמש שליטם של "האנשים הלבנים" בפרו היה "קון טיקי" ופירושו "טיקי השמש". האל טיקי גורש מפרו על ידי האינקה. כל תושבי פולינזיה ראו בטיקי בן-השמש את אבי גזעם. היירדאל הכין כתב יד בנושא אך גילה, למגינת ליבו, שאיש אינו מעוניין לפרסם את מחקרו. בפגישה אצל מנהל המוזיאון לתולדות הטבע בניו יורק שמע דעה פסקנית: איש מתושבי אמריקה הדרומית לא הגיע אל איי האוקיינוס השקט. הם לא יכלו להגיע כי לא היו להם סירות! היירדאל השיב "היו להם רפסודות מעץ בלזה". על כך ענה לו מנהל המוזיאון אתה יכול לנסות להפליג מפרו לאיי האוקיינוס השקט על רפסודה עשויה עץ בלזה? הירדאל החליט להיענות לאתגר. כמו כל יוזם בעל תושייה חיפש מקור למימון, צוות מתאים ועזרה משלטונות פרו.
הרפסודה קון-טיקי
היירדאל וצוות של חמישה אנשים נסחבו על ידי הרוח וזרמי הים מחוף פרו עד לקבוצת איי טואמוטו (Tuamotu) בפולינזיה. אמנם הם לקחו ציידה לדרך אך הסתבר שניתן לקבל שפע דגים שנחתו מדי פעם ישר על רצפת הרפסודה. גשמים סיפקו להם מים. המסע ערך ארבעה חודשים. לצוות הקון-טיקי היה קשר טלגרפי עם העולם, אך תארו לעצמכם כמה תעוזה הייתה דרושה ליוזם הקדמון על מנת לצאת לשייט כזה.

כאשר היירדאל וצוותו ניסו לחזור חזרה לפרו לא מצאו זרמים ורוחות שיעזרו לרפסודה לנוע והם נאלצו לוותר. מה שהוכיח שאלה שיצאו למסע לא יוכלו לחזור למכורתם. מבחני DNA שנעשו בשנים האחרונות בתושבי פרו והאיים הפולינזים מחזקים את השערתו של אנתרופולוג הנורווגי. 
הייארדאל פרסם את רישומי מסעו בספר: מסע קון טיקי, ספר שזכה בזמנו בתפוצה עולמית. הוא תורגם לעברית בידי שמואל אילון, וראה אור בהוצאת מסדה 1966. 

פרופיל של ממציא
ממציא הוא אדם יוצר שרואה בעיני רוחו ניצולה של אנרגית הטבע למטרה מעשית כלשהי.  כאשר הומצא קטר הרכבת, במאה השמונה עשרה, עלה במוחם של ממציאים בעלי דמיון שניתן לבנות כרכרה שתונע בעזרת מנוע קיטור. המנוע נבנה אך היה גדול ומסורבל ולא התאים לרכב פרטי.
במשך המאה ה 19 כמה מומחים ניסו להשתמש בדלקים  שונים כמו שמן אן עדי פחם. לקראת סוף המאה נמצא שהבנזין הוא המתאים ביותר למנוע בהירה פנימית קטן ויעיל. שימו לב שהרכב הראשן כונה כרכרה ממונעת. כרכרות ועגלות שמשו לצרכי תעבורה יותר משלושת אלפים שנה. המושג התקבע במוחם של בני אדם. יעברו שנים עד שהמכונית תתקבל כתחליף לכרכרה.  לאומת זה הכינוי עצמו עדין נושא את שם המקור. בשפות הלטיניות מקור המילה מכונית היא עגלה: 
car, carro, char, .carroza
נשאלת שאלה היפותטית האם היה צורך אמיתי בפיתוח מכונית להסעת בודדים? בארצות רבות כמו הודו או סין המשיכו להשתמש בעגלות עוד דורות רבים, בתרבות הסינית היו ממציאים רבים אך לא מצאו צורך בהמצאת מנועים. בתרבויות העתיקות של מרכז ודרום אמריקה הכירו את הגלגל אך לא פיתחו עגלות. את הרעיון הם קיבלו מהספרדים והפורטוגזים.
טכנולוגיה חדשה נוצרת כאשר קיים בסיס טכנולוגי מתאים. המכונית פותחה באירופה ובארצות הברית של המאה התשע עשרה כי בהם נוצרו תנאי טכנולוגיה, ממשל וחברה מתאימים. אך החידוש נוצר על ידי יוצר, אדם בעל כישרון ומרכיבים פסיכולוגיים מתאימים, אדם המסוגל להוציא את רעיונו אל הפועל. כמה מחברות הרכב המפורסמות נושאים שמות הממציאים: באנץ הידוע היום כמרצדס באנץ, פג'ו או פורד.
 מספרם של ממציאים ומחדשים גדל בשנים אחרונות. קיימים מדינות המהוות מרכז לחידושים טכנולוגיים ואחרות המקבלות את החידושים מהחוץ.  

יצר המנהיגות

הממציא, המחדש היוזם והסוחר הם חלק מחברה מאורגנת. בכדי שהארגון החברתי תתקיים בראשו חייב לעמוד מנהיג המסוגל לתאם בין על חלקי החברה.     
מנהיגות זו תכונה מולדת ומתגלה אצל בודדים. לא נוכל לדעת כיצד התנהגו מנהיגים בימי קדם. כי לרוב לא נותרו מסמכים כתובים, וגם כאשר נמצאו עדויות כתובות הם נכתבו על ידי המנהיג או פקידיו וכמובן הם מגמתיים. אלה שמהות תפקידו של המנהיג לא השתנה, תפקידו לאחד ולתאם בין כל חלקי החברה לגוף מתפקד. המנהיג אחראי לאיזון הרקמה העדינה הקושרת את כל מרכיבי החברה. תפקודו נגזר מתכונותיו הפסיכולוגיות וגם נתון זו לא השתנתה. נחישותו, כישרונותיו ודרגתו האנושית הם הקובעים את מדת הצלחתו. אם רוב אנשי הקהילה תומכים בו נוצר איזון ושקט חברתי. כאשר קם מתנגד או מתנגדים עשויה להתהוות תקופה של אי שקט או כאוס. ומכאן ש"ההיסטוריה אינה תוצאה של המאורעות שהתרחשו בזמן מסוים כי אם תוצאה של פעילות המנהיג וכשרונו לתאם בין מרכיבי הקהילה השונים". 

אין לנו קיום אלה בחברה מאורגנת
בני אנוש ניחנו בכישרונות, חוכמה ותבונת כפיים ואלה מנחים אותנו לשני כיוונים מנוגדים האחד חיובי, העשוי לעזור לבניית חברה בריאה ומאוזנת והשני שלילי ועשוי לגרום לקשיים ולהרס. קיום סתירות בין מטרות ראשי השלטון ושאר מרכיבי החברה מביא להעדר שיתוף פעולה בין מובילי החברה. ממציאים, יזמים, מפיצים וסוחרים מתחרים ביניהם ובמאבק זה כולם מפסידים. אין לנו קיום אלה בחברה מאורגנת וחברה מאורגנת יכולה לקום במקום שרוב האוכלוסייה מכירה את הסתירות הפנימיות איתם נולדנו הגורמים לפילוג ולתחרות.  
בכתבות הבאות אנסה להציג כיצד אנומליה זו החלה וכיצד ניתן לגלותה בשרידים המתגלים בחפירות הארכיאולוגיות.

   















הוסף רשומת תגובה