יום ראשון, 10 בינואר 2010

מקדשים בגן עדן- תגליות חפירות גבקליטפה Göbeklitepe

שם הכתבה אינו בא מפירסום של סרט הוליבודי מרהיב. "מקדשים בגן עדן" הוא כינוי שהעניק הארכיאולוג קלאוס שמידט למבני מקדשים שחשף בגבקליטפה בדרום-מזרח תורכיה. כוונתו לא היתה, כפי שאני מבין, לגן העדן התנ"כי, כי אם למקום שופע כל טוב, בו הטבע מעניק שפע מזון שניתן להשיגו בקלות יחסית.

האתר נמצא למרגלות הרי הטאורוס, צפונית לגבול עם סוריה, כ 15 ק"מ מהעיר התורקית אורפה (Urfa) . העיר שינתה את שמה בימינו לסנליאורפה Sanliurfa)). על פי המסורת המוסלומית היא מקום הולדתו של אברהם אבינו.

הצצה חטופה בתצלומי הממצאים של החפירה הרשימה אותי מאוד. קריאת כמה מאמרים גרמה לי לשינוי בהבנת פרק בהיסטוריה האנושית.

במקום נחשפו שלושה מבנים עגולים; בכל אחד מהם עשר או יותר אבני מצבות [1] בהן נחרטו דמויות אדם, נחשים, חיות בר, עופות, מפלי מים ואפילו חרקים. שפע לא יתואר של צורות וסמלים (ראה תמונות). המצבות במשקל של 5 טון ויותר מגיעות לגובה של שלושה עד חמישה מטרים. הארכיאולוג קלאוס שמידט, החופר במקום 13 שנה, פירסם ספר על החפירה, בשפה הגרמנית, ומספר מאמרים.

את רוב הידיעות על המקום ליקטתי ממאמרים שכתובים באנגלית, ומסיפורים של עיתונאים וארכיאולוגים שביקרו במקום. כולם הוקסמו ממראה עיניהם, והודו שהממצא משנה עקרונות היסטוריים שהיו מקובלים עליהם. יש שהרחיקו לכת בהצהירם שאלה החפירות החשובות ביותר בעולם.

לא פלא שכך הגיבו, כי בפעם הראשונה בתולדות הארכיאולוגיה נמצאו מבנים בהם מצבות מגולפות מלפני כ 12.000 שנה - ממצא המעיד על ידע ומיומנות לא צפויים מחברה של לוקטים וציידים נודדים.

יחד עם כל תלמידי ההיסטוריה העתיקה, חשבתי שההיסטוריה מתחילה בשומר, כפי שלימד אותנו שמואל נוח קרמר בספר בשם זה [2] ובמחקריו הרבים. בעקבות גבקליטפה ואתרים רבים בסביבתו יש דוגלים באמירה חדשה "ההיסטוריה מתחילה בדרום מזרח תורכיה".

יש לציין שחפירות גבקליטפה כמעט לא התפרסמו בארץ. באינטרנט מצאתי שני איזכורים קצרים. האחד ב wapedia

והשני באתר של מוזיאון התרבות הירמוכית ע"ש יהודה רות בקיבוץ שער הגולן.

לפני שאכנס לתיאור ממצאי החפירה והמסקנות הנה כמה מילים על התגליות:

מזלו של אתר ארכיאולוגי

מעשה שהיה כך היה, או נכון יותר יש גרסות שונות לאותו סיפור: בשנת 1960 משלחת סקר ארכיאולוגי הגיעה לפסגת הר שומם בתורכיה המכונה גבקליטפה (GöbekliTepe). המשלחת היתה מורכבת מארכיאולוגים מאוניברסיטת שיקגו ומן האוניברסיטה של איסטנבול. על פני השטח הם ראו אבנים מעובדות שניראו כמצבות, והם שיערו שאלה שרידים של בית קברות ביזנטי או מימי הביניים, ועזבו את המקום ללא שוב.

מסתבר שבארכיאולוגיה הבלתי צפוי הוא הכלל. בשנת 1994 הארכיאולוג פרופסור ד"ר קלאוס שמידט החליט לבקר במקום. בראותו את הגבעה הבין מייד שהיא מלאכותית. הוא החליט לערוך בה חפירות ארכיאולוגיות.

העיתונאי טום קנוקס (Tom Knox) מספר ב mail online (מיום שני ה-14 לדצמבר 2009) סיפור מעט שונה: רועה צאן מיישוב סמוך בשם Savak Yildiz עבר ליד עץ התות היחיד שעל הגבעה. במקרה נתקל באבן מלבנית מבצבצת מהקרקע. מרוב סקרנות התכופף וניקה את חלקה העליון של האבן. האיש ראה מה שראה, ובחושבו שאולי הממצא חשוב הפיץ את השמועה בכפרו.

השמועה הגיעה לאוזני אנשי המוזיאון המקומי של סנליורפה Sanliurfa)), עיר שנמצאת במרחק של כ- 15 ק"מ מהאתר. אנשי המוזיאון התקשרו למכון הגרמני לארכיאולוגיה באיסטנבול והודיעו על התגלית. זאת הסיבה, אליבא דתום נוקס, שהארכיאולוג קלאוס שמידט, הגיע לאתר. שמידט מספר שבראותו את האבנים ידע שאם לא יעזוב את המקום מייד הוא יבלה באתר את שארית חייו, הוא לא עזב את המקום ועדיין הוא חופר את האתר מזה 13 שנים.




[1] החופר משתמש בשם PILLAR, אחרים מכנים עמודים אלה בשם מגליט ((MEGALITH אני העדפתי את הכינוי מצבות

[2] ההיסטוריה מתחילה בשומר - שמואל נח קרמר מרחביה: ספרית פועלים, 1960


הגבעה המלאכותית על ראש ההר בגבקליטפה
-

רועה הצאן הסקרן
Savak Yildiz
שחשף את המצבות הראשונות
-

גבקליטפה בתצלום של
google
על הגבעה הריבועים שנחפרו


התצלום של GOOGLE מראה כמה עשרות ריבועים בהם נחשפו ארבעה מקדשים. קוטרה של הגבעה המלאכותית כ 300 מטר ועומקם של השרידים כ15 מטר.

בימינו האיזור חשוף ושומם, חלקו העליון של ההר חסר ברובו כיסוי אדמה. עץ התות הבודד הגדל בשטח נותר בחיים בהיותו קדוש בעיני תושבי האזור. האם כך היה בעבר?. תוצאות החפירות גילו עובדות מפתיעות על עברו של האיזור. הסיפור החלקי בהחלט בהמשך.

מאוד יתכן שהבנתי את הדברים אינה מדויקת. מאחר ודין וחשבון מפורט על החפירות התפרסם בגרמנית, שפה שאיני שולט בה, אני מצפה לדו"ח שיתורגם לאנגלית.

התצלומים מתפרסמים ברשותו האדיבה של מנהל החפירה פרופסור קלאוס שמידט ועל כך תודתי.

מקדשי גבקליטפה

בחפירות נחשפו עד כה ארבעה מבנים אובליים או מעוגלים, שזוהו כמקדשים. בכל אחד מהם עמדו 12 או יותר אבני מצבות. ברוב המצבות גולפו דמויות אדם, נחשים, חיות בר, עופות, מפלי מים ואפילו חרקים. שפע לא יתואר של צורות וסמלים (ראה תמונות). המצבות חצובות באבן גיר רכה במשקל של כ 5 טונות ויותר. הן נחצבו בסביבה הקרובה. המבנים היו בשימוש במשך כארבעת אלפים שנה בין האלף השתים עשרה לאלף השמיני לפני זמננו. תקופה המכונה בארכיאולוגיה התקופה הניאוליטית הפרה קרמית, (Pre Pottery Neolithic) ובקיצור PPN

אין סיבה להבהל משמות אקדמיים, מדובר בסוף תקופת האבן בה בכל האזור בין מצריים בדרום לבין מסופוטמיה ואנטוליה בצפון נדדו קבוצות של ציידים ומלקטי צמחים.

לפניכם חלק מהתצלומים שאספתי. התצלומים מתפרסמים ברשותו של מנהל החפירה קלאוס שמידט.

התצלום הראשון הוא שיחזור סכמטי בו נראים שלושה מקדשים. בקדמת הציור מבנה מעוגל מורכב משני מעגלים קונצנטריים בהם אני יכול לספור 20 מצבות, חלקם בתוך הקירות ואחדות עומדות חופשיות במרכז העיגול הפנימי.

למבנה שתי כניסות סמוכות המוליכות למעברים צרים.


שיחזור המעגלים המגליטיים
Göbeklitepe

התמונה הבאה מגלה קטע אחד המבנים. העיגול המרכזי בקוטר של כ30 מטר. בקיר משולבות מצבות, שתיים מהן עומדות חופשי במרכז. הקיר בנוי אבני שדה גסות והרצפה נעשתה מסיד כבוי מהודק. גובה אבני המצבות שונה, המצבות במרכז העיגול מגיעות לגובה של חמישה מטרים ולמשקל של כחמש טון ויותר.


קטע אחד המקדשים בשלבי חפירה
-


המצבות

המצבות הן אבני גיר גדולות מסותתות בצורת T או עם בליטה יחידה. בכמה מהן מצוירת זרוע ויד החובקת את המצבה. החוקרים סבורים שצורת זו מזכירה אדם, אולי רמז לפולחן הקשור לראשי שבטים ומנהיגים.

בתבליטים צוירו: אריות, חזירים, יעלים, חמורים, אנפות, אווזים, בקר, שועלים, נחשים, עקרבים, נמלים ועכבישים.

בתצלום הבא החלק העליון של המצבה מעוטרת בחמש דמויות של עופות. סביב להן קוים מצטלבים, יתכם שהם מסמלים רשת בתוכה הן נצודו. מתחתם חזיר בר ומתחתיו מבצבץ ראש שועל. הדמויות שורטטו במצב סטטי, לא בהליכה או ריצה. האם זה בא להראות בעלי חיים מוטלים מתים? זה הרושם שאני מקבל מהציורים. רושם המבוסס על הסתכלות בלבד. חלק מהדמויות נעשו בתבליטים והן בולטות מהאבן. כגון דמות זוחל ואדם שעליו נחש. נוסף לכך נמצאו כמה פסלים, ביניהם פסל אדם עם אבר מין זקוף, ופסל בעל חיים כניראה חזיר בר.



מצבה ובה מסותתים עופות שנלכדו ברשת מתחתם חזיר ושועל
-



הארכיאולוג קלאוס שמידט ליד אחד האורטוסטטיים
-



שועל, עקרב, פסל חזיר? אריה ופסל של אדם


מצבה עם תבליט דמויות עופות ומפלי מים
-




דמות אדם ונחש - תבליט




פסלי אדם ואישה

הממצאים שאותי ריגשו במיוחד הם שני פסלי אבן, אומנם לא ברור לי אם הם נמצאו בגבקליטפה. בכמה פירסומים הם משוייכים למקדש מהתקופה הניאוליטית הפרי קרמית שנמצא בבליקלי גול, ((Balikli Gol בעיר אורפה.


האדם פסל בגובה של כשני מטר
-

והאישה המחזיקה בשדיה

-


שתי הדמויות ערומות. פסל הגבר הוא בגובה של כשני מטר, הוא מוצג במוזיאון של העיר אורפה. הדמות מפוסלת באבן בצורה גולמית: הראש קרח, ובמקום העיניים הושמו שתי אבני אובסידיאן שחור. ידי הגבר מצביעים על אברי מינו. מצוארו יורד כעין סרט בצורת V, אולי סמל של מעמד?. כך לפחות היינו מפרשים בימינו. הפסל השני (גודלו לא ידוע לי), פסלה של האישה המחזיקה את שדיה. המיוחד בשני הפסלים: שהפה לא מודגש, אצל האישה גם הפה וגם העיניים לא מודגשים.

בולט מאוד השוני בביצוע, דמות הגבר מסותתת בקוים גסים, לעומת דמותה של האישה המגולפת ביופי שלא היה מבייש אומן מודרני.

תבליטי גבקליטפה ושני הפסלים מאורפה אינם יצירות אומנות, כפי שאנו מגדירים בתקופתנו. הם נועדו למטרה מוגדרת הקשורה לפולחן. ההסתכלות בתבליטים ובפסלים העבירה אלי רושם מיוחד, רושם שאיני מסוגל לבטא במילים. אני מציע להתנסות בהסתכלות משוחררת מכל שיפוט אומנותי או סיווג מסוים, פשוט לנסות לקבל רושם ישיר.

מה תפקידם של המבנים

התצלום הבא מצאתי בבלוג של vagabond Wade P. Shepard,. הוא ביקר בגבקליטפה וראיין את מנהל החפירה. לדבריו הכלי שימש לעשיית בירה. אין לי כל מושג למה דוקא בירה, אין לי כל דרך לאמת או לסתור את גירסתו.

מיכל האבן הגדול מוביל אותי לניסיון להבין את תפקיד המבנים. כלי האבן נועד לאיכסון של מים או מזון. ברור שכלי אגירה רבים היו נדרשים להזנת הפועלים הרבים שעבדו בבניית המבנים ואלה שהתכנסו בהם.



חפירות גבקליטפה - קנקן אבן לעשיית בירה?
Thanks to www.vagabondjourney.com/.../gobekli-tepe-archaeology-story.html
-

תשאלו כיצד יודעים שאנשים רבים ביקרו באתר? בחפירה נמצאו עשרות אלפי עצמות בעלי חיים. הם נבדקו על ידי זואולוג מומחה ומתברר שכולם מייצגים בעלי חיים לא מבוייתים שהיו באזור באותה תקופה. בינהם: עיזים, יעלים, כבשים, חזירי בר, סוגי בקר שונים, חמורי בר, אוזי בר, ציפורים ודגים. חלקם מצוירים על גבי המצבות. בנוסף לכך נמצאו זרעי צמחים. מסתבר שגם הם שייכים למיני פירות ומזון צמחי לא מתורבת. ביניהם חיטה ושעורת בר וסוגים שונים של קטניות ופירות.

בעצמות נמצאו חריטות המצביעות על ביתור, חיתוך, וסימנים המעידים על בישול ואכילה. התמונה המצטיירת היא של מקום היכול לספק מזון טבעי למספר רב של אנשים.

באתר לא נמצאו מבני מגורים או מתקני בית, אם כן, המבנים היו מבני ציבור. סביר להניח שהם שימשו לפולחן. במבנים התכנסו אנשים רבים שבאו מהסביבה או אפילו ממקומות מרוחקים. בהיותם נודדים הם היו זקוקים למקום קבורה. פרופסור שמידט העלה את ההשערה שהמבנים שימשו למשפחות שביקשו להניח את עצמות יקיריהם במקום מרכזי בו התקיים פולחן הקשור במתים.

מדוע חפירות גבקליטפה חשובות כל כך?

המקדשים העגולים נוסדו לפני כ 12.000 שנה. הווה אומר שהם שייכים לחברה של נודדים שפרנסתם על איסוף צמחים וצייד. כארבעת אלפים שנה לפני תרבויות ארם נהריים, לפני המצאת הכתב, בניית ערים, המצאת החקלאות והמצאת הקדרות.

על פי המקובל האדם של תקופת האבן לא בנה מבנים, ולא ידע לחצוב אבנים גדולות ולהעבירם למבנים.

התגליות של אתר זה משנות סדרי עולם. חציבת אבן במשקל של 5 טונות ויותר והעברתה למרחק של כ500 מטר הוא מבצע גדול ומסובך בכל תקופה. קשה לי להבין כיצד הדבר נעשה כאשר כלי החציבה היחידים היו אבני צור קטנות, והסחיבה נעשית בחבלים וענפי עצים.

בנייה בקנה מידה כזה דורשת ארגון חברתי ומוטיבציה. מה הניע חברה של אנשים, החיים במקום בו יש שפע של מזון להרתם למבצע בנייה בסדר גודל כזה? יש החושבים שבבניה היו מעורבים עבדים. אני נוטה לחשוב שהעבודות נעשו מרצון חופשי.

אירגון העבודה דורש מנהיג, מנהלים, אומנים ופועלים. יש להכין מזון ושאר הצרכים הדרושים למספר גדול של אנשי צוות ועובדים. מנהל החפירה פרופסור שמידט, חישב ומצא שדרושים לפחות כ500 עובדים להשלמת בנית אחד המקדשים.

חציבת האבנים דורש ידע הנדסי, לחריטת היצירות נדרשים אומנים שעברו הכשרה אצל מומחה שהעביר להם מניסיונו.

ההיסטוריה מתחילה בדרום מזרח תורכיה

עד כה יחד עם כל לומדי היסטוריה עתיקה האמנתי שבניית מבני קבע, עשויים אבן או לבנים, החלה לפני כארבעת אלפים שנה. מקובל היה לחשוב שהאדם מתקופת האבן לא בנה מבנים ולא ידע לחצוב אבנים גדולות ולהעבירן למרחקים.

התגליות של גבקליטפה ויישובי הסביבה משנות סדרי עולם. מה היתה מטרת המקדשים?

מנהל החפירה קלאס שמידט מאמין שהמקדשים שימשו מרכז התכנסויות לאלפי אנשים שהביאו את מתיהם לקבורה והשתתפו בטכסים פולחניים. לדעתו התשובה תמצא בחפירה מתחת לרצפות, שם הוא מקווה למצוא קברים. עבודה שעד כמה שידוע לי עדיין לא נעשתה.

מעין באו המתכנסים? לכך יש סימוכין: מסביב לאתר ועד למרחק של 250-350 ק"מ נמצאו מרכזי יישוב בהם ממצאים מקבילים לממצא של גבקליטפה: צפונית לאתר נמצא יישוב בשם נבלי קורי ( .(Nevali Çoriבאתר זה נמצאו גם מבנים השייכים לתקופה הניאוליטית הפרה-קרמית. בין הממצאים נמצא פיסול של בני אדם ומצבות בהן תבליטי בעלי חיים, וביניהם פסל של ציפור.

באתר בשם קיונו טפסי ((Cayonu Tepesi, היה קיים, במקביל לגבקליטפה, מבנה שבו התקיימו טכסי קבורה. באחד החדרים נמצאו גולגלות אדם, מנהג רווח בתקופה הניאוליתית הקרמית במקומות כגון יריחו, עין ר'זאל בירדן ויפתח-אל בגליל הישראלי.

אם המצאת הכתב היא ראשיתה של ההיסטוריה, הרי שדרום מזרח תורכיה הוא ערש התרבות הרבה לפני שומר. בחפירות באתר הניאוליטי של הלן צמי ( (Hallan Çemiנמצאו כמה חלוקים בהם סימני כתב. גילם של החלוקים גם הוא מהתקופה הניאוליטית הפרה קרמית, מלפני כעשרת אלפים שנה.



כתב פיקטוגרפי שנמצא בהלן סמי Hallan Çemi))
-

באתר זה נמצאה מחט ברונזה. הכלי עובד מנחושת טבעית. יעברו כמה אלפי שנים עד שממציא אחר ימציא את תהליך התכת הנחושת והכנת כלי עבודה ותכשיטים מברונזה. דוגמה זו באה לבסס את ההנחה שלי שהטכנולוגיה האנושית מתפתחת שלב אחר שלב. במקרה הזה הכרת האפשרות לעבד עפרות נחושת לכלי בא הרבה אחרי שנלמד כיצד לעבד אפרה טבעית.




אתרים מהתקופה הניאליטית סביב גבקליטפה
-


מהותו של גן עדן
כאשר שאלתי את עצמי מהו גן עדן התשובה היתה: זה המקום בו קיים שיתוף פעולה בין כל חברי הקהילה, בה כל אחד עושה את רצונו של הבורא או הכוח העליון ומקיים את הסדר המקובל, בהנהגתו של מנהיג השבט. כל זמן שיש שפע אין תחרות, אין קינאה, ואין מאבקי כוח. כל עוד הצרכים היסודיים מובטחים אין צורך באגירת מזון, כמעט אין תוקפנות וכמעט אין מאבקי כוח. אמרתי "כמעט" כי אולי היו מקרי תוקפנות. על כל פנים הנשק היחידי היה הקשת ששימשה בעיקר לצייד.
במצבות של גבקליטפה, עד כמה שידוע לי, אין ביטוי ציורי של תוקפנות ורצח. ציורים בהם סימני תוקפנות ורצח מתחילים להופיע כמה אלפי שנים מאוחר יותר במרכזי ה"תרבות" של מסופוטמיה ומצרים, למעשה בכל מרכזי האוכלוסיה המתפרנסת מחקלאות וגידול בעלי חיים. אוכלוסיה החייבת לאגור מזון לשנים שחונות. חברה האוגרת מזון נמצאת בסכנת תקיפה מקבוצות אחרות החומדות את עושרם.
במקום המכונה היום גבקליטפה בין האלף השתיים עשר לאלף השמיני היו תנאים של גן עדן: אוכל בשפע מפרי העץ, מצמחי הבר ומשפע מינים של בעלי חיים. כל עוד הסדר החברתי נשמר הקיום האישי היה מובטח. החיים התנהלו בשיווי משקל עם הטבע ועם האירגון של החברה. בסוף התקופה חל שינוי אקולוגי-אקלימי, ובעקבות שינוי זה נוצר שינוי חברתי: האדם הפך ליושב קבע ולמגדל את מזונו.

המעבר מחברת ציידים לוקטים לחקלאיים ומגדלי בקר וצאון
חברת ציידים נודדים נעלמה בהדרגה והפכה לחברה של יושבי קבע שעיקר פרנסתם על גידול צמחי מזון צאן ובקר. יתכן והסיבה לכך היא שינוי אקלימי חריף.
באחד האתרים שנחפר בסוריה: אבו חורירה (Abu Hureyra) החוקרים מצאו עדות למעבר בין תקופה של אקלים לח ובו שפע מרעה, פירות, צמחי מאכל וצייד לבין אקלים יבש יותר. על פי החופרים השינוי התרחש במשך דור אחד. היובש הפתאומי הכריח את האוכלוסיה לביית בעלי חיים ולגדל את מזונם. התהליך אומנם החל הרבה לפני כן, אך תקופת היובש גרם לקידומו. בעל החיים הראשון שהתקרב לאדם היה הכלב, אחריו בויתו החזיר, כבשים ועיזים, יחד עם הבקר, הסוס והחמור. האקלים היבש חיסל את מרחבי שדות המרעה הטבעי. האדם הנבון עבר למשק של גידול חיטה שעורה ומיני קטניות, ולביות אותם בעלי חיים שנמצאו נוחים להחזקה בביתו.

לסיכום
הבנת משמעות תוצאות החפירה בגבקליטפה משנה את המוסכמות שבמשך שנים רבות שלטו במחשבה ההיסטורית והארכיאולוגית האקדמית. ההיסטוריה איננה מתחילה בשומר כפי שנקבע אלא אלפי שנים לפני כן. חברות של ציידים נודדים או נודדים למחצה היו מאורגנות ומסוגלת להקים יישובי קבע בהם מבנים ומקדשים, לחצוב אבני מצבות, לחרוט בהם דמויות ולפסל פסלי אבן גדולים.
ממצאי גבקליטפה והיישובים הניאוליטיים הפרה קרמיים של מרגלות הרי הטאורוס וסביבת מקורות הפרת והחידקל היו המסד עליו נבנו תרבויות שומר, אכד ובבל.

הוסף רשומת תגובה