עין יעל בעמק הרפאים פרק 2

הערה:

אני עומד לתאר בפרטי פרטים כיצד נוצר מפעל ההתיישבות החקלאית סביב ירושלים.  מה נותר מהכרמים,  הטרסות, השבילים והדרכים. מה ידוע על מגורי עובד האדמה ומשפחתו. הנושא אינו תיאורטי, הבנתו דורש להתרשם מהנוף והשרידים  שנותרו בו. המבקש לחוש את קורות העמק, בעבר ובהווה טוב יעשה אם יבקר באתרים המשחזרים את הפעילות החקלאית העתיקה כגון סטף של הקק"ל או מוזיאון פעיל עין יעל וגם לתור בשמורות הטבע והמעיינות בהם נשמרו שרידי עבר. כך תוכלו להתרשם ממפעל התיישבותי שסיפק מזון, תירוש ויצהר לתושבי ירושלים במשך דורות רבים.

הישוב בעמק רפאים 

הישוב בעמק רפאים

סקר חרום ירושלים התרכז בקטע מצומצם של עמק רפאים על שתי גדותיו, בין מחסום הרכבת ועד נחל גילו, מה מצאנו ובמי פגשנו? עשרות חוות חקלאיות הרוסות ועזובות. פה ושם רועה צאן עם עדרו, רכבת לתל אביב כמעט ללא קהל נוסעים ויישוב יחידי מלחה, אל-מליחה. מייסדי היישוב היו נוצרים שהשתייכו לכנסייה האורתודוקסית הרוסית ומקורם בגיאורגיה, אז חלק מרוסיה הצארית. איני יודע מתי ומדוע בנו את יישובם דווקא בגבעה זו. אך על פי המקורות הם הביאו איתם מסורת של גידול וורדים. במפות המנדט הבריטי קטע זה של העמק מכונה ואדי אל ווארד עמק הוורד. קיימת עדות של צליין צרפתי לואי דופואי שהגיע למלחה במאה ה 19 ובספרו "המקומות הקדושים" מספר על שיחי ורדים שהיו  נטועים בעמק רפאים, בקרבת מלחה. כיצד הגיעו הוורדים למלחה? בסוף המאה ה19 הצאר ניקולס השני, ביקש מנתין בולגרי להעביר מארצו איחורי ורדים לייצור שמן ורדים. האיש החליט שהמקום המתאים ביותר הוא גיאורגיה בעלת האקלים הים תיכוני. נסיך רוסי נידב שטח אדמה באחת מאחוזותיו ושם החל הגידול. אני משאר שהגיאורגים שהתיישבו במלחה העבירו מארצם את השתילים לגידול הפרח הריחני. זה כל הידוע לי, אשמח מאוד אם בין הקוראים יש בעל ידע נוסף.

חקלאי מלחה שאבותיהם היו נוצרים, קיבלו בהמשך את דת האסלאם וחדלו לגדל וורדים. אך המסורת לא נעלמה, היא נמשכת במוזיאון פעיל עין יעל, כאשר תבקרו באתר שימו לב לשיחי הוורדים השתולים מיד מאחורי הכניסה ותיהנו מריחם המשכר. הוורדים שייכים לזן מהם עדיין מפיקים שמן וורדים בתורכיה, בבולגריה, בצרפת ובגיאורגיה. 

סיפור מרתק תוכלו לקרוא במאמר שהופיע באתר של מסע אחר: שמן ורדים: "רוזה האלוהית - תורכיה" למה אני מספר לכם את הסיפור. כוונתי לומר שתושבי מלחה ואוכלוסיית הכפרים הערביים של האזור לא היו מסוגלים לבנות את אלפי החוות החקלאיות והטרסות שבהרי יהודה.

לא כך חושבים מספר  מדענים שחברו יחד לבדוק את הנושא. הם משתמשים בבדיקה בשם: (Optically Stimulated Luminescence (OSL). הבודקת את המועד האחרון שגרגירי הקוורץ הנישאים ברוח נחשפו לאור השמש. מחקר זה, שהחל בשנים האחרונות מצא שרוב הטרסות נבנו בתקופה העות'מאנית.

תוצאות המחקר גרם לעיתונאי להגיע למסקנה מרחיקת לכת. במאמר של גיל חסון בעיתון הארץ משנת 2016 הוא מכריז: "לא בממלכת יהודה, אפילו לא בימי הצלבנים או הממלוכים: מחקר חדש מגלה כי רוב הטרסות החקלאיות בהרי ירושלים הוקמו ב—400 השנים האחרונות על ידי ערבים".

ארכיאולוגים רבים ואני בתוכם, עמלים שנים רבות בחיפוש אחר תיארוך הטרסות חקלאיות, והנה בא עיתונאי ובמשיכת קולמוס מהירה קובע אמיתות ומוחק מוסכמות. אם הטרסות החקלאיות קיימות רק במאות השנים האחרונות ממלכת יהודה לא הייתה ולא נבראה. הכיצד מלכי יהודה קיימו את ביתם וכיצד המלך שלמה אירח על שולחנו אורחים רבים. גם פקידי המלך שהטביעו את חותם המלכות על קנקני השמן והיין לא היו קיימים. אם לא היו טרסות לא היו כרמים וכל הסיפור התנכי הוא עורבא פרח, לא היה ולא נברא. ומכיוון שגיל חסון מסתמך על מדענים הוא פתור מחשיבה הגיונית. בידוי: הכתבה העיתונאית הרגיזה אותי וגרמה לכך שאפרסם מחקר שביצעתי בעמק רפאים ותוצאותיו העלו עובש מרוב שנים. אם יהיה לכם סבלנות לקרוא את כל פרקי המחקר שאני עומד לפרסם תיווכחו לדעת שאין בכוחה של בדיקה מדעית מספיקה למוטט ממלכה.   

סיבת הסיבות לבניית מדרגות חקלאיות

 אני מבקש שתבואו איתי לסיור וירטואלי בו ננתח את שרידי מדרגו שילמדו  אותנו על תהליך הבנייה וההרס שעברו. קירות רוב רובם של המדרגות הושתתו על הסלע האם. לזה יש סיבה מעשית, אם קיר הטרסות היה נבנה על בסיס אדמה הקיר היה נהרס בגשם הראשון. וזה מעיד על כיסוי קרקע דל, כי אם היה רובד אדמה מספיק לגדל תוצרת חקלאית איש לא היה טורח להקים מפעל ענק שכזה, הגיוני נכון. 

       

ואז שאלתי את השאלה המתבקשת, מה מקור המילוי. בדקנו מקומות בהם חלקי קיר נפלו וחשפו את התוכן, בכל המקרים המילוי היה מורכב מאבנים גדולות וקטנות ללא סדר ובמילוי אדמה בצבעים שונים. לא היה כל ספק: המילוי נשפך בידי החקלאי בונה המדרגה.

חיזוק לדעתי קיבלתי ממקור לא צפוי: באותם ימים התנדבתי להדריך ילדי בתי ספר להכרת הסביבה. באחד הסיורים עמדנו מול קיר של טרסה, שאלתי את הילדים למה בנו טרסות. אחד מהם, כבן 11 שנה, ענה ללא היסוס, "מישהו רצה לגדל עצי זית, בהר אין אדמה, אז הוא בנה קיר שפך אדמה ושתל איחור". כמובן הילד דיבר מתוך הגיונו הבריא.

מדרגה חקלאית היא מיכל המחזיק אדמה בדומה לאדניות של מרפסת הבית, אלה שהטרסה הוא בקנה מידה הרבה יותר גדול ונתון לחסדי שמיים. 

בכדי להעמיק בהבנת הנושא יזמתי מספר חפירות ניסיון. המקום הראשון שנבחר היה בשולי הר משואה. במקום מצאנו שמילוי הטרסה היה מורכב מאבנים בגדלים שונים ואדמה שצבעה אפור בגוונים שונים. בשונה מהקרקעות הטבעיות של האזור שהם הטרה רוזה האדומה או הרנדזינה שצבעה אפור-לבנבן.

תיארוך הטרסות היה מסובך יותר. אומנם נתגלו שברי כלי חרס, ביזנטי, ערבי קדום והעות'מני אך בערבוביה, עובדה שלא מאפשרת להגיע למסקנה ברורה.

בעבודה ארכיאולוגית הבלתי צפוי גובר על הצפוי. כמטר מתחת לפני השטח, גילינו שכבת של אפר ופחם. עצרנו את החפירה במכושים והתחלנו לחשוף את המקום בכלים עדינים. האפר כיסה על תנור צלייה מחרס ובתוכו החלו לבצבץ עצמות ראש של בעל חיים גדול. את הגולגולת חשפנו בזהירות ושלחנו למעבדה. כאשר בחנו את שברי החרס סביב התנור נדהמנו לגלות שתקופתם האלף השני לפנה"ס. זו הייתה הפעם הראשונה ששרידי יישוב מתקופה זו נתגלו מחוץ לעיר ירושלים.

מבדיקה זו למדנו כמה עובדות נוספות. הראשונה כיצד קרה שבכל ימי הסקר לא מצאנו לו שבר חרס אחד מתקופה זו? התברר, שכסוי הטרסות מחביא כל שריד קדום. התנור היה מונח על הסלע האם, עובדה שחיזוקה עדויות אחרות על העדר כיסוי קרקע.

עבודתו של ארכיאולוג חוקר כזה של בלש, אם רצונו להגיע לחקר האמת, עליו להתחקות על כל פרט, חזור ובדוק עד אשר ההוכחה היא מעל לכל ספק סביר.

זו הסיבה, כפי  שתגלו בהמשך, שלא הסתפקתי בבדיקה זו וחזרתי ובדקתי מקומות אחרים. 

המערך היישובי 

במפות ובצילומי האוויר נראים שטחים מגודרים גדר אבן בהם טרסות חקלאיות. כדי לחדד הבחנה זו החלטתי להכין מפות שיכילו רק את הטרסות, הגדרות, השבילים והדרכים. כל מי שמסתכל במפות אלה נוכח שיש כאן סדר, סדר שלא ניתן להשיג באופן מקרי.  כל פרט בנוף נבנה בהתאמה לטופוגרפיה ולאתרים אחרים. האם הייתה יד מכוונת?. התשובה לשאלה זו התקבלה הרבה יותר מאוחר. 

בכל שלבי המחקר היה צורך להתגבר על הדעות המקובלות ולהיצמד לעובדות. ברוב המדרגות יש סימנים ברורים של הרס ותיקון. יכולתי להבחין בתיקונים שנעשו קרוב להתמוטטות קיר ואחרים שנעשו לאחר תקופה ארוכה יותר. הבחנה זו מעידה על שימוש ממושך של אותה מדרגה. שנים לאחר הסקר הייתי עד להרס של קטע מדרגה. האירוע התרחש בעין יעל בזמן הקמתו של המוזיאון הפעיל. ביום של גשם זלעפות זרם מים חזק הפיל קטע של קיר מדרגה. פועלים מכפר ואלג'ה, האמונים על מלאכה זו, נקראו לתיקון הנזק. הם החזירו את האדמה והאבנים הנפולות אך לא למקומם המדויק. על אבני הגיר של ירושלים גדל רובד של חזזיות וכחוליות, רובד זה הוא המעניק את הצבע האופייני לבתי האבן של העיר ולסלע החשוף. כאשר הפועלים החזירו את האבנים חלקם הונחו הפוך, כלומר הראו את הצד האחורי של האבן. ומכיוון שצד זה היה מוסתר מהשמש לא גדלו בו חזזיות. וזה בדיוק המצב בחלק גדול של המדרגות שסקרנו. צבע רובד החזזיות העיד על כך שאבנים נפלו והוחזרו הפוך, כפי שנוכחתי בעין יעל.

התהליך  

חיפשנו עדויות על החקלאים הראשונים בהר ועל התהליך שגרם להתהוות הנוף התרבותי שאנו רואים בימינו.

בזמן הסקר לא היה לנו כל מושג על קדמותו של היישוב, יעברו עשרות שנים עד שארכיאולוגים יתחילו לגלות שרידי תרבות הקודמות לימי בית ראשון. עובדה המלמדת שהלא ידוע אינו אומר שלא קיים. מחקרים של השנים האחרונות גילו שקבוצות בני אדם התיישבו בהרי יהודה לפני כ 7000 שנה,

בניית טרסה חקלאית היא המצאה טכנולוגית מאוחרת הרבה יותר, על מנת להבין  את התופעה יש להבין כיצד נולד חידוש טכנולוגי. לכל המצאה יש ממציא, לכל חידוש טכנולוגי יש הוגה פעילותו עשויה להשפיע על דורות רבים. חקלאים ימשיכו להשתמש בשיטה זו אלפי שנים כמעט ללא שינוי.

מספר האוכלוסייה בירושלים וסביבתה היה תמיד נתון לתנודות חריפות. הסיבה המרכזית לתנודות אלה הם מלחמות, כיבושים ופשיטות שבטי בדויים שהתרחשו במשך הדורות.  בהתאם לכך גם כמות המזון הנדרש גם היא נתונה לתנודות. גודל השטח המעובד גדל או מצטמצם בהתאם למספר הפיות שיש להאכיל. קורותיהם של עובדי האדמה של א-ראס מלמדים על תהליך זה. 

 ביתו של עובד האדמה

השאלה הבאה שעניינה אותי הייתה היכן ביתו של החקלאי? והנה המזל האיר לי פנים. בזמן שעסקנו בסקר חרום ירושלים נגלה מבנה שתיאורו דמה לבית המכונה בז'רגון הארכיאולוגים "בית ארבעת המרחבים", מבנה המתוארך לימי בית ראשון.

את בית הרבעת המרחבים מצאנו במדרון היורד ממלחה אל עמק רפאים. על המבנה היו שרידים של שומרה. סביב הבית, בשטח של כ 40-50 דונם נמצאו מספר טרסות הרוסות בתהליך של התפוררות. במזרח נמתח שביל בנוי שני גדרות מקבילים העובר לכל אורכה של החווה. קיבלתי רישיון לחפירה ויחד עם יוסי גת ושמעון גבסון ניגשנו למלאכה.

חשפנו את שרידי השומרה ובתוכה מצאנו שברי חרס שניתן לייחס לתקופה העות'מנית. האם היא נבנתה על ידי הנוצרים הגיאורגים שבנו  את יישובם ב אל-מליחה, יתכן אך אין לי הוכחה.

 לבית היו מספר חדרים, חצר מרכזי וחצר חיצונית מרוצפת אבן. בקרבת מקום מצאנו גת להפקת תירוש מענבים ומערה ומרתף ששמשו ליקב להשבחת היין. על פי הממצא הבית היה מאוכלס בשתי תקופות: בימי הבית ראשון, בין המאה השמינית ועד למאה השישית לפנה"ס ובימי סוף התקופה ההלניסטית וראשית התקופה הרומית, גם הגת וגם היקב שמשו בשתי התקופות. שימו לב על הפער היישובי הגדול מאוד לבין תקופות התיישבות קצרות יחסית.

תושבי הבית המקוריים השאירו מעט צלחות וקעריות חרס, סירי בישול וקנקנים גדולים כמו גם מספר כלי אבן ביניהם עלי מבזלת ששימש לטחינה ופטישי אבן. כל אלה כלי בית טיפוסיים לימי בית ראשון, מהמאות שמינית שישית לפנה"ס.

על שבר ידית קנקן נמצא טבוע סמל השלטון, חותם עליו שמש מכונפת ושתי אותיות בעברית עתיקה "למ" שבמקור היו ארבע אותיות "למלך" בתמונה שיחזור הדפסת החותם שנמצא בא-ראס.

בכל רחבי ממלכת יהודה נמצאו מאות חותמות מסוג זה. הקנקנים עם החותם למלך שימשו לאסיפת המיסים. אלה שולמו בשמן, יין ותוצרת השדה. על המיסים היה ממונה גובה מיסים שבתפקידו להעביר את המזון היקר למחסני המלך. והמחסנים אכן נמצאו. בשנת 2016 הארכיאולוגית אילת מזר חשפה מבנה ששימש לדעתה כמחסני מלכי יהודה. בהם היו קנקנים גדולים שנתמלאו ביין ובשמן שהובאו מחוות חקלאיות כמו זו שחשפנו בא-ראס. בין הממצאים נמצא בולה מלכותית, עליה שמו של חזקיהו המלך. הסמל המלכותי בצורת שמש מכונפת דומה לטביעת החותם שעל הקנקן בא-ראס.

 כך עובדי האדמה שחיו בבית שחשפנו שלמו את מסיהם שהגיעו למחסני המלך בירושלים. 

הבית נעזב פעמיים: בפעם הראשונה לאחר כיבוש ירושלים בידי נבוכדנצר. ופעם השנייה אחרי הריסת בית המקדש בידי הרומאים. ביניהם מפרידים מאות שנים בהם קירות הטרסות נפלו והאדמה נסחפה. החקלאים חוזרים ומשקמים את הקירות וממלאים אותם אדמה. התהליך הזה התרחש בכל האתרים שבהרי יהודה, זו הסיבה שבדיקות ה OSL מבחינה באדמה של אחרוני המשתמשים.  

בשנים האחרונות המחקר הארכיאולוגי נעזר בבדיקות מדעיות שונות. אלה יכולות להוסיף מידע חשוב על העבר אך לא יכולים לבוא במקום מחקר ארכיאולוגי מפורט. אין קיצורי דרך הכרת פעילות האדם  והשפעתו על הסביבה דורש ללמוד את פרטי הפרטים של ממצאי השטח ולהבין את המניעים הפסיכולוגים של התנהגותו. 

 בהמשך הביא דוגמאות נוספות של תהליך הבנייה וההרס של היישוב בהרי יהודה כפי שלמדנו מהסקר והחפירות של עמק רפאים.