יום ראשון, 7 באוקטובר 2012

Gobekli Tepe מדהימה שוב



האם אני מודע לרושם המתקבל מהסתכלות על יצירות אומנות?

ממה אני מתרשם?

מהיפה?

מהיותם מביאים אגדות או מיתוסים? האם קדמותם מעירה את תשומת לבי? או אולי כל הגורמים האלה יחד ואחרים שאולי לא חשבתי אליהם?



בואו נבדוק יחד, מה הרושם שמעורר בנו תצלום התבליט שלפנינו? יצירה זו הייתה מוצבת במקדש הפרתנון שבאתונה. מופיע בה קנטאור המכניע אדם.

הקנטאור הוא דמות כילאים של סוס ואדם. האדם גם הוא דמות אגדית מעם הלפיטים. הפנים של הקנטאור מסתכלים בהבעה תוקפנית אל דמות הלפיט הכורע על ברכו ובפניו הבאה של סבל. התמונה מייצגת את המלחמה בין הקנטאורים ללפיטים. מומחים סוברים כי היא מציגה את אכזריות הפרסים במלחמתם נגד יוון.

דמות הקנטאור עברה לתרבות הרומאית. תבליט עם דמות קנטאור נמצא, לא להאמין, בהר הבית בירושלים. הוא תועד על ידי רוברט המילטון, מנהל מחלקת העתיקות של ממשלת המנדט הבריטי, אך מעולם לא פורסם, על פי הבטחתו לרשויות הר הבית לא לפרסם ממצאים של פגנים וכופרים. התצלום התגלה בארכיון של מוזיאון רוקפלר. ראה:

http://www.echad.info/articles/centaur.pdf

מה הרלבנטיות של סמל זה בזמננו? זכרו של המיתוס נשמר ביצירות עתיקות במוזיאונים, ונלמד על ידי חוקרים ואנשי אקדמיה המתמחים בתרבויות קלאסיות.

דמויות דומות שחציין אדם וחציין סוס קיימות במיתוסים של עמים שונים, בספרות העתיקה והמודרנית כמו גם באומנות ראה:
 http://en.wikipedia.org/wiki/Centaur.

בזמננו השם
Centaur
 איבד את משמעותו הראשונית, והוא משמש כשם של להקת מוסיקה וכפרסומת.

איך קרה ששם של יצור באגדה יוונית ניתן לטיל אמריקאי הטס למרחבי היקום? זה כבר נושא למחקר נפרד.

מצבות האבן של מקדש גובלקי טפה

תבליטי הקנטאור והלפיט מהמקדש באתונה הם בני כאלפיים חמש מאות שנה, התבליטים והפסלים שנמצאו בגובלקי טפה הם בני כשתיים עשרה אלף שנה. האם הריחוק בזמן משפיע עלינו להחליט מה חשוב יותר?
האם הדמויות של בעלי חיים מסוגננים נוגעות ברגישותנו?
רבים יאמרו, ובצדק, שמקדשי גובלקי טפה אין לדידם כל חשיבות, כפי שהתבליטים במקדשים של יוון ורומא אינם מעוררים בהם כל רגש.

למסתכל על התצלומים הבאים אני מציע להקשיב לפעימות ליבו כאשר יסתכל בהם.

מי היה האומן והיכן למד את מלאכתו?

מצבות המקדשים של גובלקי טפה נעשו על ידי קבוצות אנשים שכל ציודם חבלים, כלי אבן, עץ ועצמות. ואם הדבר לא נהיר לכם אנחנו מדברים על קבוצות אנשים בתקופת הציידים-לוקטים שחיו לפני כשתיים עשרה אלף שנה. והם הצליחו במלאכתם בצורה יוצאת מהכלל. הם חצבו מצבות אבן של עשרות טונות (הגדולים כ 50 טון) והעבירו אותן למרחק של כמה מאות מטרים. המומחים במקצוע טוענים שזאת מלאכה מסובכת גם בעזרת ציוד מודרני. בכל אחד מהמקדשים קיימות לפחות עשר מצבות. חופר האתר קלאוס שמידט חישב ומצא שלהעברת כל אבן דרושים כ 500 איש. גם אם המספר אינו מדויק המבצע כולו דרש מאות אנשים. פעולה הדורשת ארגון ודאגה למצרכי מזון ומים.

עולות בדעתי שאלות נוספות: מי לימד את החצב והסתת והאומן? האם היו קיימות תרבויות קודמות לזו מהן הם למדו, או אולי הם היו הראשונים שהיו חייבים להמציא הכול בעצמם?

למעוניין ללמוד את מקור תרבותו של האדם הנבון גובלקי טפה הוא אתגר לא קל לפיצוח, אך הלקח שעשוי להילמד כדאי.

אם ננסה לברר את השיטה הטכנית של עשיית התבליטים נגלה שבדמות השועל שבתצלום הראשון נראה בבירור החריץ שנעשה סביב מתאר הצורה. אני יכול לשער שהאומן חצב את צורת בעל החיים ועובדים אחרים עמלו סביבו והורידו את השכבה העליונה בכל שאר השטח.

דמות מסוגננת של שועל



במצבות נחרטו דמויות בעלי חיים: שועל, אריה, תנין, כבש, עופות מים ואף חרקים.

תצלומים נוספים ניתן לראות ברשומה הראשונה שכתבתי על גובלקי טפה.


אריה שואג ?

כמה מהדמויות נעשו בתלת מימד כמו במצבה בה נעשו דמות התנין והכבש.


                                דמויות בתבליט – תנין טורף כבשה?

עופות וקוים המסמלים מים


                      דמות של בן משפחת הבקר עם קרניים, שועל ועוף מים


בנקודה זו בואו נעצור ונחשוב מה מבדיל אותנו מהצייד-לוקט שחי בגן עדן?
האיש והאישה ההם היו צריכים לפרנס את עצמם ואת משפחתם. חיו באהבה או לא סבלו אחד את השני, היו להם ידידים וגם שונאים. החום הציק להם בקיץ והקור בחורף. הם היו חייבים לדאוג למלבושם ולמקום לינה. בקיצור כל המטלות, הצרות והשמחות שיש לנו. השוני הוא טכנולוגי, מאז הומצאו כלים, מכשירים, ומכונות ה"מקילים על חיינו", אבל נוכחנו שהם גם מכבידים עלינו. רוב עמי תבל מסכימים ששיפור רמת חייהם היא האפשרות לרכוש בית מרווח, מכשירים ואביזרים . למען מטרה זו עובדים שעות רבות ביום, לחוצים ודאוגים שמא המשכורת לא תספיק, שהמעמד בחברה יפגע, שהילדים לא יוכלו לרכוש את המותגים שיש לחבריהם. מה אומר הפתגם "מרבה נכסים מרבה דאגה". האיש בגן עדן עבד שעות בודדות ביום והאישה בישלה את ארוחותיו ודאגה לצאצאיהם. האם הם היו מאושרים יותר מאתנו? לא בהכרח, יש אנשים מאושרים יותר ומאושרים פחות, יש אנשים שמחים, ויש אחרים מלאי דאגות פחדים וחרדות.

רק רציתי לומר שעיקרי חיי האדם דומים בכל תקופה ובכל מקום.

ומה הלקח שאני לומד מתרבויות עתיקות?

בני אדם, אנחנו, נושאים בתוכנו ידע רב, אלא שרק יחידים לוקחים על עצמם לבצע מפעלי יצירה מיוחדים כפי שעשו האומן והמנהיג שבנו את מקדשי גובלקי טפה.

נראה לי שכך מרגיש מנהל החפירות של האתר כפי שסיכם ברעיון למגזין נשיונל ג'יאוגרפיק:

Twenty years ago everyone believed civilization was driven by ecological forces," Schmidt says. "I think what we are learning is that civilization is a product of the human mind.

http://ngm.nationalgeographic.com/2011/06/gobekli-tepe/mann-text/2


הוסף רשומת תגובה