יום שלישי, 11 ביוני 2013

החברה שלא יזמה מלחמות - פרק שני

1- בני אדם מכל התקופות ומכל היבשות הם יוצרי התרבות. לא היו אלים ולא הגיעו אלינו יצורים מהחלל, היצירה האנושית היא פרי מוחנו, לבנו וידינו, כך נוצרנו.
סופרמן, ארכיטקטורה, מיתוסים, מוסיקה או דתות, כולם תוצרת רוחו של האדם. זו קביעה שלי ואתם, אם תרצו, חלקו עליה.
2- כוח היצירה קיים בכל אדם, בין אם יצירתו בתחום המוסיקה, הארכיטקטורה, המדע, או הציור. דחף זה קיים באותה מידה במעשי פשע, הונאה או ייצור נשק. בכל תחומי היצירה משתמשים באותה אנרגיה. האם לא התפעלנו מתחכומו של גונב תכשיטים זריז "אומן" בתחומו? רבות דובר על אומנות המלחמה. ממציאי כלי נשק הרסניים גם הם יוצרים. המטרה היא המבדילה בין בניית נשק שנועד להחריב, לרצוח ולהרוס, לבין יצירתו של מלחין מוסיקה שנועדה לספק מזון לגוף ולנפש.
4- אנו רגילים לחשוב שהעולם מורכב משני הפכים: טוב ורע, חיובי ושלילי, מלחמה ושלום. נוכחתי שלביצוע משימה דרושים שלושה סוגי אנרגיה, כל אחת מהן נחוצה לבניית המעשה השלם.
מה דרוש להכנת ארוחה? ראשית מצרכי מזון. הדבר השני הוא אדם בעל ידע: הטבח. אך בנקודה זו קיים צורך ברכיב נוסף, רצונו של הטבח. ללא רצון זה נשאר רעבים. למעשה הניסיון מלמד שללא רצון לא יתכן קיום כלשהו. בדוק בעצמך, בוודאי היו לך ימים של לאות, דיכאון, חוסר מוטיבציה. באותם ימים גם פעולות פשוטות היו קשות לביצוע.
"העולם נברא מרצונו של הבורא, הספר מרצונו של הסופר".
5- יצירה היא ביטוי של יחידים, היוצר הממציא או המלחין הם בודדים, כל חידוש, כל שינוי שיטה חברתית, כל מלחמה הם תוצאה של רצונו ופעילותו של פרט מנהיג או יוזם. החברה הוא התווך בתוכו חי האיש המוכשר המשנה, מחדש או ממציא. קביעה זו חשובה, כי היא מאפשרת להבין את תהליך השינויים המתרחשים בחברה האנושית.
6- הממציא, המלחין הבנאי או יוצר כלי הנשק אינם יכולים לבצע את פעולתם ללא שיתוף פעולה של אחרים. להשלמת משימה דרוש שיתוף פעולה של כל המשתתפים בה ואחרים התומכים בה.
תהליכים אלה ניכרים היטב בתכנונו ובהקמתו של יישוב חדש.
ערי עמק נהר האינדוס מתקופת הברונזה הם דוגמא לשיתוף פעולה בין יזמים לבין מומחים בתמיכתה של כלל האוכלוסייה.
מתרבות זו נותרו ערים בנויות לתלפיות, וממצאים של חיי היומיום: יצירות פיסול, כלי חרס, תכשיטים, חותמות וכלי מתכת. כולם ביטוי של קיום משטר מסודר, ושיתוף פעולה של כלל האוכלוסייה.
כל שאנו יכולים לבדוק ממקומנו הם תצלומים של ארכיטקטורת הערים והחפצים שנמצאו בחפירות הארכיאולוגיות: פסלי ברונזה אבן וחרס, תכשיטים מאבן זהב או כסף. משקולות אשר שימשו במסחר. ציורים ודגמים של אוניות, עגלות המעידות על העברת סחורות תוצרת חקלאית או מרכולת שנועדה ליצוא.
אחד הממצאים, ממנו נמצאו אלפים, הן חותמות אבן זעירות. החותמות מעידות על קיום מסחר נרחב מאוד ועל קיום אדמיניסטרציה מסודרת. הציורים בחותמות מקשרים אותנו אל עולם הרוח של אנשי תרבות זו.
לאור האמור אנסה לבחון ממצאים ובאמצעותם לנסות להכיר, במידת האפשר, את חיי המעשה וחיי הרוח של אוכלוסיית הערים והכפרים שהתקיימו בעמק האינדוס בתקופת הברונזה.

כיצד לדובב ממצאי תרבות

זמן רב עבר מאז נבנו ונעזבו הערים האראפה, מוהנג'ו דרו, קליבנגן, עיר הנמל לוטאל או דוליברה, (ראה מפה בסוף הרשומה). בבואנו היום לתאר את היישובים האלה ולהכיר את התושבים, אנו נתקלים במחסום. כל שנותר הם ממצאים דוממים. אומנם נמצאו חותמות ועליהן סימני כתב אך אלה עדיין לא פוענחו. כמו כן לא קיימות מסורות בכתב או בעל פה מהן ניתן ללמוד פרטים על קורות היישובים ותושביהם.
כיצד ניתן לדובב יצירות אומנות?


 הנערה הרוקדת ממוהנג'ו דרו

הרקדנית מברונזה

פסלון ברונזה המכונה "הרקדנית ממוהנג'ו דרו" היא יצירה זעירה (10.8 ס"מ גובה) המוסרת לנו מסר רגשי שכל אחד מאתנו, אם יהרהר בכך עשוי לפענח.
הכינוי ניתן על ידי הארכיאולוג האנגלי מורטימר ווילר (Mortimer Wheeler) שחשף את הפסלון בחפירותיו בהאראפה. הנה תיאורו בראיון טלוויזיוני:
There is her little Baluchi-style face with pouting lips and insolent look in the eye. She's about fifteen years old I should think, not more, but she stands there with bangles all the way up her arm and nothing else on. A girl perfectly, for the moment, perfectly confident of herself and the world. There is nothing like her, I think, in the world.
בלא ספק הפסל העתיק ניחן בכשרון שגם היום היה מקנה לו פרסום. הוא יצר צעירה הנראית בטוחה בעצמה ובגופה. היא ערומה כמקובל על קהל הצופים המקומי. הפסל הקפיא רגע של נערה המגלמת תפקיד ידוע בפולחן או בחיי החברה בן זמנה. עיניה סגורות למחצה, פרט החוזר בפסלונים אחרים של תרבות זו. קווי פניה הנגרוידים מזכירים את פניהן של נערות מאזור בלוצ'יסטן בנות ימינו.
על צווארה נמתח סרט ממנו תלויים שלושה חרוזים גדולים בצורת טיפות כמותם ניתן למצוא בין ממצאי החפירות בערי האינדוס.
זרועה השמאלית מכוסה כולה בצמידים, בזרוע הימנית שני צמידים לפני המרפק. על פרקי הידיים היא לובשת שני צמידים רחבים.
הפסל נעשה בשיטת השעוה הנעלמת, המומחים טוענים שהשיטה הומצאה בתרבות האינדוס ומכאן עברה לאזורים אחרים, באותה מידה יש הסבורים שהשיטה הומצאה במקומות שונים ללא כל קשר ביניהם.

מוהנג'ו דרו ראש פסל עשוי מאבן חול




ראש הפסל בתצלום הבא גם הוא יצירת יד אומן בוטח ומנוסה. הפסל מעביר חוויה של אדם בעל שקט פנימי, על כל פנים זאת הרגשתי. שפתותיו העבות מזכירות את ראש פסלו של המלך הכהן שהובא על ידי ברשומה הקודמת. שערות הראש מסודרות, ומסתיימות בצמה כפולה, המוחזקת על יד תפס מאורך. על ראשו סרט או רצועה המגיע אל אחורי הראש. מה מסמלת רצועה זו? יש לשער שהיא קשורה למעמדו או לתפקידו של האיש.
על פי גודל הראש ניתן לחשב את גובהו של הפסל, בעמידה, ל כ 70-80 ס"מ.


מוהנג'ו דרו שני מבטים של פסל אבן חסר ראש

התצלום הבא הוא שבר תחתון של פסלון אבן של גבר יושב, האיש עטוף גלימה המונחת על כתפו השמאלית, ומכסה את החלק התחתון של גופו. מתחת לגלימה הוא לבוש חולצה או גופיה צמודה לגוף, ממנה מתגלה הצווארון. הפסל מדגים אדם היושב על רגלו הימנית כשרגלו השמאלית מורמת. יד שמאל מונחת על ברך שמאל ויד ימין מציצה מתחת לגלימה. תיאור תנוחת הגוף מצביע על פעילות מיוחדת, האם הפסלון מדגים אחת מתנוחות היוגה? כפי שנראה בהמשך קיימים פסלוני חרס וחותמות בהם מופיעים אנשים בתנוחות מדיטציה או יוגה.

אופנה נשית בסגנון ערי האינדוס

האראפה - פסלוני אופנת נשים מהאלף השלישי לפנה"ס

מוהנג'ו דרו- חגורה מחרוזים



האראפה – שבר פסלון של אישה לבושה חצאית קצרה
ארבעת פסלוני חרס מציגים נשים. גופן כמעט חשוף למעט חצאית קצרצרה. החצאית מוחזקת על יד חגורה עשויה מכמה רצועות ומקושטת בתכשיטים או קישוטים לא מזוהים.
בתצלום השמאלי מעל ראש הפסלון כעין מניפה ומתח קישוטי פרחים, בשני צדי הראש קעריות ששמשו, כפי הנראה, להדלקת אש.
התצלום המרכזי מדגים אישה עליה ארבע מחרוזות ותליונים. על ראשה כעין מניפה מעוטרת, והיא לובשת כיסוי ראש היורד משני צדי הפנים. האם הקישוט הרב מסמל את השתייכותה למעמד גבוה?
מימין שבר פסלון של אישה חובשת כובע שצורתו מיוחדת. על צווארה מחרוזת.
שבר הפסלון התחתון הוא של אישה הלובשת חצאית קצרה תפוסה על ידי חגורה. משמאל לפסלון תצלום של רצועות חרוזים תפוסים בקצוות, החפץ, כנראה, שימש כחגורה.
פסלוני חרס של גברים
 שלושת פסלוני החרס של הגברים עשויים בפחות תשומת לב מפסלוני הנשים, חלקם ללא כל ביגוד או קישוט. בפסלון הימני גבר עם מחרוזת תליונים.

הארפא – פסלוני ילדים
 תופעה פחות מקובלת בתרבויות אחרות הם פסלוני ילדים. בתצלום נראים שני ילדים עם כובע על ראשם. על אחד מהם תלויה רצועת בד? השני מחזיק חפץ עגול צמוד לחזהו. שני הפסלונים צבועים בצבע אדום נמצאו בהאראפה.
שמתי לב שרוב רובם של פסלוני החרס שבורים, מלבד פסלוני הילדים. רובם נמצאו מרוכזים בבור שנועד לכך. האם השבירה מכוונת?

פסלוני בעלי חיים

משפע הדוגמאות בולטת רגישותם הרבה של אנשי תרבות האינדוס לטבע וליצורים המאכלסים את ארצם. נמצא מספר גדול של פסלוני חיות בר. ביניהן: קרנף, צב, אריה, ציפורים, דגים, ובעלי חיים מבויתים: פילים, שוורים, צאן וכלבים.

הארפה – שני פסלוני חרס - קרנפים. 

האראפה – פסלון חרס של צב

האראפה – פסלון חרס של דג

האראפה – פסלון של שור
פסלון החרס בתמונה מדגים שור ללא חטוטרת. נראה שחקלאי האינדוס גידלו סוגי שוורים שונים.

האראפה - כלב עומד על רגליו האחוריות
הכלב בתמונה הוא כלב בית העומד על רגליו האחוריות בתחינה. ללא ספק תושבי עמק האינדוס חיבבו כלבים, דאגו לכל צורכיהם, ואף קישטו אותם במחרוזת על צווארם כפי שרואים בדוגמה זו.

האראפה - פסלון חרס של ציפור

האראפה – משרוקיות חרס בצורות שונות. 
משרוקיות חרס מאירות פן אחר של תרבות האינדוס: עולם המוסיקה. בתמונה כמה משרוקיות, אחת מהן בצורת ציפור. באחד החותמות נמצא ציור של נבל.

חפץ זעיר עם מסר גדול

אחד הממצאים המיוחדים המופיע בכל עריה של תרבות עמק האינדוס הן חותמות. רובן עשויות מאבן סבון ((steatite לאחר חריטת הדגמים האבן עברה תהליך חימום שגרם להתקשותה. חותמות נעשו גם בחומרים אחרים כמו כסף, פאיאנס וחומר.
בחלק העליון של רוב החותמות נחרטה שורה של אותיות, ומתחת - דמות של בעלי חיים או תמונות מורכבות יותר. בין בעלי החיים המבויתים נמצאו השור, האייל והפיל. ובין חיות הבר האריה הקרנף, התנין ועוד. בעל חיים מיוחד הוא החד קרן. בעל חי זה נחשב בעבר כייצור מיתולוגי, לאחרונה נמצאו עצמות המעידות על קיומו הממשי.
החותמות זעירות, גודלן בין 5-7 ס"מ, כפי שמומחש בתצלום הבא. מבחינה טכנית נראה לי שדרוש אומן מעולה על מנת לחרוט אותיות וציורים קטנים כל כך ובדיוק רב כל כך. אומן בן ימינו היה נעזר בזכוכית מגדלת. לא ידוע לי כיצד בוצעה העבודה אצל האומנים הקדומים.

גודל החותמות ביחס ליד אדם 

החלק האחורי של החותמת

בצד האחורי של רוב החותמות הושארה בליטה ובה נקב שנועד להעברת חוט או סרט לתליה על הצוואר. בפסלוני החרס, בהמשך, נמצא חפץ תלוי מהצוואר שיתכן שהיה חותם.
ניתן לשער שהחותם שימש סוחרים או פקידי רשות או את שניהם. נמצא מספר רב של החתמות על פיסת טין. טביעות אלה מעידות על שימושם במסחר ובאדמיניסטרציה. בעל בית מלאכה הצמיד את פיסת הטין לסחורה ששלח כהוכחה לבעלותו. כעין קבלה שהביא השליח לקונה.
בהאראפא נמצא בית מלאכה של חותמות. המבנה מופרד משאר הבתים סביב מה שמעיד על תיפקודו המיוחד.


דמות של "חד קרן" לפניו כלי פולחן?  
(HR 743 Mohenjo-daro)


האראפה- חותם עשוי אבן סבון ובו דמות של "חד קרן"

בעל חיים מיוחד המופיע בחותמות הוא החד קרן. בתצלומים למעלה בעל החיים עומד מול חפץ מיוחד אולי חפץ פולחני? מעליו נחרטו אותיות שעד כה איש לא הצליח לפענח. למטה חותם עשוי כסף גם בו דמות של חד קרן.


האראפה – חותם כסף ובו חד קרן


טביעות חותם על פיסת טין – בטביעה השמאלית דגם של חד קרן


מימין:חותם ובו דמות של זבו (שור) עם מחרוזות על צווארו    
משמאל: הודו - זבו מקושט נקודות חינה ועליו קישוטי חרוזים
                

חותם ובו דמות של קרנף לידו קרנפים בטבע 
אלפי החותמות שנמצאו בערי תרבות זו הן עדות לשלטון מרכזי השולט על ארגון החברה והמסחר. הדמויות החרוטות בהן מעידות על הצד הרוחני של חברה זו. העובדה שמוצגים כל כך הרבה בעלי חיים מספרת על חשיבותם במיתוס ובפולחן, גם אם לא ידועים לנו פרטים נוספים כמו שמות האלים ומקומם בדת ברור שבני העם הזה היו מלוכדים באמונתם. ובנוסף לכך יש חותמות עם ציורי בני אדם בתנוחות יוגה או מדיטציה שכנראה מעידים על מקור דת האינדוס בתקופה זו (ראה בהמשך).

עדויות על מיתוס דת ופולחן


חותם ובו אדם המחזיק שני אריות בידיו
בחותם הזה מופיעה דמות אדם המחזיק בגרונם של שני אריות. תמונה כזו דומה לחותמות מסופוטמיות המציגות את אגדת גילגמש.

עמק האינדוס - חותם ובו חיה בעלת שלוש ראשים, בן בקר, חד קרן ואייל

 מהנג'ו דרו – חותם מורכב מבעל חיים ודמויות אדם
חותם מפליא במורכבותו נמצא בעיר מוהנג'ו דרו. למעלה משמאל דמות עם קרניים על ראשה סביבה שיח או עץ, במרכז דמות אדם כורע על ברכיו, ומאחוריו דמות חיה עם ראש אדם ועל ראשו קרני אייל. בתחתית תהלוכה של שבעה אנשים. על ראשם חפץ ארוך וצר, ומאחוריהם צמה ארוכה. איש אינו יודע מה מסמל הציור. על כל פנים הוא מזכיר תמונות של עמים אחרים באותה תקופה. אחת המסקנות, היא שהדת ההינדית מקורה בתקופה זו. סמלים כגון צלב הקרס, האום, דמויות בישיבת יוגה, ופסלונים בתנוחות יוגה, מעידים על קשר זה.



תרבות האינדוס חותמות ובהם דמויות בתנוחת יוגה או מדיטציה

חותמות בהם דמות יושבת בישיבת יוגי, אולי האל שיווה בנוסחו הקדום. בשני המקרים לאורך כל הזרועות צמידים, ועל ראשם קרניים, כנראה סמל האל. בחותם מימין דמות אדם בישיבת יוגי וחמשה בעלי חיים: קרנף, חד קרן, פיל, אריה ואייל.
דיון על חותמות מעמק האינדוס ראה : 



שני פסלוני חרס בתנוחות יוגי וביצוע אותן תנוחות בימינו
גם הדגמה זו מצביעה על הקשר של עולם הדת של תושבי נהר האינדוס לבין תנוחות יוגה בימינו.

לוחיות חרס, פאיאנס ואבן סבון

חפץ נוסף שנמצא בערי האינדוס במספר גדול מאוד הן לוחיות קטנות. לוחיות אלה נעשו בתבנית. מזה ניתן להסיק שהם נועדו לשימוש מספר רב של אנשים.


לוחית עשויה מפאיאנס, החפץ היה קשור למוט אולי שימש כנס
אחד הצרכים הבולטים של האדם הוא הצורך לזכור. חברות מסחריות מזכירות לנו שלא נשכח לקנות אצלן. אנשים דתיים נושאים אתם נוסחאות תפילה. הרופא שולח לנו הודעה על המועדים בהם הוא מקבל קהל. ספק סחורה שולח חשבון. גם בחברות עתיקות היו קיימים אותם צרכים. כמובן צרכים אלה מולאו על פי הטכנולוגיה הידועה. בעמק האינדוס הרישום המסחרי נעשה על ידי הדפסת חותמות. פיסת הטין עם החתמת חותם הסוחר או בעל המלאכה נקשר למשלוח. כך המקבל יודע בוודאות מי השולח. כאשר החותם או הלוחית מילאו את תפקידם הם נזרקו. החופרים של אתרי האינדוס מוסרים על מציאת חותמות ולוחיות רבות זרוקים ברחובות העיר או בבורת מיוחדים.



האראפה - שני הפנים של לוחית חרס קטנה, הלוחית הודפסה בתבנית
Dimensions: 3.91 length, 1.5 to 1.62 cm width  Harappa, Lot 4651-01 Harappa Museum, H95-2486 Meadow and Kenoyer 1997
לוחית החרס בתצלום מעוטרת בשני פניה. באחד מופיעה דמות אדם המחזיק שני אריות בגרונם. סצנה דומה לחותם המזכיר את אגדת גלגמש. בראש הלוחית ציור של גלגל עם ארבעה אופנים, ולמטה דמות של פיל. בפן השני דמות אדם יושבת ישיבת יוגי ואדם מקריב שור.

דוגמאות של כתב בלוחיות מתרבות האינדוס
כל הלוחיות נעשו בתבנית. מזה ניתן להסיק שהחפץ נפוץ לקהל רחב.

תוכיח שאתה נאמן - תפקידו של החותם

יושר וחוסר יושר הם שתים מתכונות האדם המנוגדות הקיימות בכל אחד מאתנו. זאת הסיבה שדרושה תעודת יושר, משהו שיוכיח שהתוצרת אינה מזויפת, שהשליח נאמן, שהפקודה נשלחה על ידי המלך או שהמסים למדינה באמת שולמו. אחת הדרכים להוכחת יושר הוא החותם. הצורך בשימוש בחותמות החל בחברות שמכרו עודפי ייצור או תוצרת בתי מלאכה.
מאחר שקיימת אי וודאות ביושרו של האדם, קיים צורך להוכיח בעלות, תקינות המוצר, כמותו המדויקת, או נאמנות השליח. לצורך זה הומצא החותם.
בחרתי באופן מקרי שלושה תצלומים של טביעות חותם המדגימים את הנושא. הראשון חותם של אחימלך בן עמדיהו שנמצאה בקרבת ירושלים. החותם הוטבע על כד שהכיל שמן או יין ובא להוכיח פיקוח של המדינה על המוצר. השני טביעה על שעווה של חותם מלכת אנגליה ויקטוריה. הטביעה הוכיחה שהאיגרת נשלחה על ידה. השלישי הוא החותם של האגודה הקולינרית האמריקאית, מטרתה לאשר את טיבו של מוצר מזון.
החותמות באות למנוע חוסר יושר או חוסר נאמנות. מבחינה פסיכולוגית אין כל הבדל בין אדם החיי בעמק האינדוס לפני ארבעת אלפים שנה לבין אדם בכל תקופה אחרת.



מימין: יהודה - טביעת חותם ממלכתית
במרכז: טביעת חותם של ויקטוריה מלכת אנגליה     
משמאל: חותם האגודה הקולינרית האמריקאית
המשך יבוא                       

יום ראשון, 7 באפריל 2013

החברה שלא יזמה מלחמות - פרק ראשון


מאז ומתמיד למדנו כי לא ניתן למנוע מלחמה. בכל העולם היו מלחמות עצמאות, צודקות כמובן, והיו מלחמות כיבוש לשם ביזה, ומאבקים שכונו מלחמות שחרור. אומות שונות גירשו פולשים זרים. אחדים מספרים על גיבור שהצליח לנצח אויב רב כוח במסירות ובגבורה. ישנם מיתוסים רבים על מלחמות, למדנו אותם מהורינו, ממורינו ומחברינו, האם התעמקנו להבין את סיבתה?
מדענים וטכנאים שוקדים יום-יום על פיתוח סוגי נשק חדשים. טנקים, מטוסים ופצצות היכולים לפגוע באויב מבלי לפגוע בנו. מטרתם להשמיד מספר רב ככל האפשר של חיילי האויב במינימום אבדות לצד שלנו. ה"אויב" מנסה למצוא תשובה לחידושים אלה, להתגונן ולהמציא סוגי נשק קטלניים יותר. מרוץ הרסני הבולע כמות אדירה של אמצעים וכוח אדם.
פילוסופים מדינאים ושוחרי טוב שפכו מיליוני מילים על הנייר בדבר הצורך במציאת שלום בין העמים או שלום עולמי; אך למעשה הרצון לשליטה, הנהייה לתהילה, החמדנות והשתלטנות הניעו מושלים ומצביעים, בכל הזמנים והתרבויות, לצאת למסעי כיבוש והשמדה. תאוותם גברה על השכל הישר ועל רצונם של רבים מבני עמם לחיי שקט ושיתוף פעולה. ובל נשכח מאבקי דתות ורצח של כופרים, ועוד מעשים אכזריים וחסרי כל תועלת שבני אדם מסוגלים לגרום אחד לשני.
דורות רבים של תלמידים למדו לפאר ולהתפאר מגיבורי עמם שהצליחו במלחמות שחרור או ממלכים שנפלו בקרב כגיבורים. כאלה היו פרעוני מצריים, מלכי מסופוטמיה, שליטי סין או מלכי אירופה. עד כדי כך שרוב רובם של החוקרים אינם מוכנים להניח שתתכן תרבות המושתתת על עקרונות של שלום ושיתוף פעולה.
לקחתי על עצמי משימה לא קלה למצוא תרבויות, שלפחות בפרק מסוים של קורותיהן התקיימו ללא המאפיינים המקובלים:
א. בתוכן לא הייתה קיימת תעשיית של נשק התקפי.
ב. שליטיהן לא היו נגועים בפולחן האישיות, ולא התפארו בכיבושים ובהשמדת עמים שכנים.
ג. בעריהן לא נבנו מקדשים, ארמונות וקברים מפוארים.
המקום הראשון שפגשתי היה תרבות קראל בפרו, חברה שעל פי החוקרים התקיימה ללא צבא וללא תעשיית נשק (ראה: עברו של העתיד, כיצד אני מגדיר תרבות 9/02/2012). הגם שחברה זו בנתה מקדשים גדולים.
בהמשך חיפושיי הגעתי לתרבות עמק האינדוס מתקופת הברונזה. מתברר שאף כי מקורות מחייתם היו עשירים אין בשרידי עריהם המאפיינים המקובלים בתרבויות אחרות. אז בואו נלמד פרק בתרבות המציגה חברה שונה מהמקובל.


תרבויות עמק האינדוס


עמק האינדוס ויובליו מהווים אזור רחב ידיים הנמצא בשטחים של מדינות פקיסטן הודו ואפגניסטן. גודלו של העמק מעל מיליון קמ"ר. מקורם של הנהרות בהרי הימלאיה. אורכו של נהר האינדוס כ 3,180 ק"מ. ביציאתו למפרץ הפרסי הוא יוצר דלתא גדולה. אפיק הנהר שינה את התוואי שלו בימי קדם. במפה המצורפת (3) הנהר הקדום סומן בשם סרסווסטי (Saraswati).
בזמן המסת השלגים בהרי ההימלאיה זרימת הנחלים מתעצמת. בתקופה זו אלה מציפים את גדותיהם בהשקיעם שכבות טין פוריות לגידולי החקלאות. בסוף הקיץ ניתכים גשמי המונסון המביאים ברכה וקשיים: ברכה, כאשר הם יורדים במידה, קשיים כאשר המים עולים על השדות ומציפים את היישובים. כאן עלי להעיר שבימי תרבות האינדוס בוני הערים ידעו להתגונן נגד הצפות טוב מאשר בימינו, ועל כך בהמשך.
בתקופת האבן התהלכו באזור זה חבורות של ציידים לקטים שהשאירו שרידי כלי עבודה מאבן, ציורים בתוך מערות, וסמלים החרוטים במצוקי ההרים.
במרכז הודו נמצאו ציורים על קירות מערות. אחת הדוגמאות מתקופת האבן נמצאה במערת בימבטקה . (Bhimbetka)
קשה לא להתרשם מהדמיון לציור של מערת אלטמירה בספרד (ראו עברו של העתיד 2010-05-24 ).
האם היה קשר בין הודו לספרד? לא וכן, קרוב לוודאי שלא היה קשר פיזי בין שתי האוכלוסיות, הקשר נמצא בתכונותיו של האדם הנבון.

1. מערות בימבטקה – מרכז הודו      

2. מערת אלטמירה - ספרד

מי היו אוכלוסי תקופת האבן? האם האוכלוסיות המאוחרות יותר צמחו מהחברות הקדומות, או שמא נדדו מאזורים אחרים. נראה שהתרבויות המקומיות של תקופות האבן המשיכו להתקיים ולהתפתח במשך אלפי שנים ומסורתם נשמרת בצורות שונות עד ימינו.
באלף השלישי לפה"ס, בתקופת הברונזה, נוסדו באזור זה מאות יישובים. ביניהם מספר ערים גדולות. ערים אלה תוכננו להפליא, ותושביהם חיו ברווחה. מספר התושבים בשיא האכלוס הגיע לחמישה מיליון. תרבות זו מכונה בפי חוקרים בשם תרבות האראפה (Harappa), או בשם כולל יותר "תרבות עמק האינדוס". כינויים אלה ניתנו בהעדר שם לעם שאכלס את המרחב. אומנם נמצאו חותמות רבות ובהן סימני כתיב, אך תוכנם עדיין לא פוענח.


  .3מפת אתרי תרבות האינדוס-
יישובים עתיקים רבים סמוכים לתוואי הנהר
(Saraswati ) 
היום יבש

הידיעות הראשונות על קיומן של ערים עתיקות התחילו להגיע בשנת 1920 כאשר מהנדסים בריטים שעסקו בבניית קו הרכבת קראצ'י (Karachi) - להור ((Lahore חיפשו חומר מתאים לשמש בסיס לפסי הרכבת. באחת הגבעות החשופות ליד כפר בשם האראפא   Harappa(היום בפקיסטן). גילו לבני טין פזורים בשטח. הלבנים התאימו למטרתם. כך נחפרו והוצאו מאדמת העיר מאות אלפי לבנים. תושבי האזור המשיכו במרץ בשוד לבנים ובמכירתם לשם בניית בתים. נוהג זה גרם נזק גדול לשרידי העיר העתיקה, אך חשיפתם הביאה לראשית חקירתה.
העיר השנייה שנתגלתה כ 500 ק"מ דרומית מזרחית ממנה שמה מוהנג'ו דרו (גבעת המוות). תכנון שתי הערים דומה, ולבני בניית הבתים בעלי גודל זהה - כאילו נבנו על ידי אותם מהנדסים.
עד כה נתגלו כאלף יישובים מתקופה זו, ביניהם ערי נמל ששימשו ליצוא וייבוא סחורות לארצות שסביב הים הערבי והמפרץ הפרסי.
כאמור תרבות האינדוס לא השאירה תעודות כתובות; כל הידוע על קיומה הם השרידים שנחשפו בחפירות הארכיאולוגיות.

תושבי עמק האינדוס של האלף השלישי והשני לפנה"ס הקימו ערים מתוכננות לתפארת, רחובות רחבים, בתים מרווחים, הספקת מים בקרבת המגורים, ותעלות ביוב לסילוק מי הקולחין. במרכז עריהם נמצאה ברכת מים שכנראה שמשה לטכסים דתיים. תכנון ערי האינדוס היה מאוד מתקדם בהשוואה לערים של התקופה מתרבויות אחרות. הם היו מתקדמים יותר מרוב יישובי הודו, פקיסטן ואפגניסטן של ימינו.
היישובים היו מחולקים לרבעים, כל רובע היה תחום בחומת לבנים. בחומה היו מספר שערים, ועליה נבנו מגדלי תצפית.
מקובל לחשוב שחומות ומגדלים סביב ערים עתיקות נועדו להגנה. האם כך גם בערי תרבות האינדוס? לאחר שקראתי מאמרים רבים על תרבות זו נתגנב ספק ללבי. ומדוע? הסיבה הראשונה היא העובדה שכל מבני העיר היו מיוסדים על רובד של לבנים גבוה מעל למפלס הרחוב. שנית, השערים נבנו ברובם לכניסה ישירה, שלא כשערים שנועדו להגנה, לאלה היו מספר פניות כדי להקשות על התוקף.
אני מניח שהחומות והרמת מפלס הבתים נועדו להגנה מפני הצפות. המגדלים שימשו לתצפית על מנת להתריע על עלית מפלס המים. כמובן קיימות מספר אפשרויות נוספות.
בשנים האחרונות עריה וכפריה של פקיסטן סבלו משיטפונות קשים. עונת המונסון הביאה לירידת גשמים עזים שגרמו להצפת ערים וכפרים, לאבדות בנפש, ולהרס רב לרכוש. כאמור הצפות התרחשו גם בימי קדם, אך נראה לי שהמהנדסים הקדומים מצאו פתרון טוב יותר מראשי הממשל של ארצות אלה בימינו.



4
הצפות העיר נאושרו
(Nausharo) 
בקרבתו נחפרה אחת הערים של תרבות האינדוס

 הערים הנפלאות של עמק האינדוס

) השרטוט הבא נעשה על יד החוקר האמריקאי מארק ג'ונתן קנויאר
Mark Jonathan Kenoyer
הוא הארכיאולוג שביצע חפירות בהאראפה ומוהנג'ו דרו, וחוקר משך שנים רבות את תרבות האינדוס.
על פי השרטוט האראפה הייתה מחולקת לרבעים. העיר הייתה מרושתת רחובות ישרים שכיוונם צפון, דרום- מזרח, מערב. ההפרדה לרבעים מעידה על קיום סוגי אוכלוסייה בעלי תפקודים או מעמדות שונים. ניתן לשער שהיו רבעים שיוחדו לשליטים, לסוחרים, לבעלי מלאכה ולעובדים. אומנם גודלם של המבנים שונה, אך לא נמצא הבדל ניכר בין הבתים השונים. לכולם היו שירותים דומים, וכולם היו קשורים למערכת הביוב העירונית. אין מבנים שניתן לייחס למלך כהן דת או אצילים. לעיר לא היו ארמונות או מבני מקדש הבולטים לעין.


 5
שירטוט סכמתי של העיר האראפה


המשותף לערי תרבות האינדוס היא החלוקה לשלושה רובעים: האקרה, חלק מוגבה על בסיס פלטפורמה של לבנים. רובע שני נמוך יותר, ורובע שלישי בנוי בגובה פני הקרקע. בין שלושת החלקים הפרידו אזורים ריקים. התוכנית נעשתה בכוונת מכוון, לחוקרים אין ידע על הסיבות שהניעו את פרנסי העיר לבנותה במתכונת זו.
בדרום, בקרבת החוף לים הערבי, נחשפה עיר נמל המכונה לוטאל. עיר זו מורכבת מאקרה, מבנה של מחסנים, ועיר תחתית. לאורך חומת העיר נבנה נמל סגור. לאורכו נמצא מזח לפריקה והעמסת סחורות. המהנדסים שבנו את המעגן ידעו לווסת את הגאות והשפל כך שהסירות יוכלו לעגון בנמל בבטחה במשך כל השנה.


שיחזור עיר הנמל לוטאל
 Lothal

מה ידוע על התושבים

בהעדר תעודות כתובות כל הידע על אוכלוסיית ערי תרבות האינדוס ידוע מממצאי החפירות הארכיאולוגיות. הפסלון בתצלום הבא נמצא בעיר האראפה
גודלו 6-7 ס"מ גובה. מדוע אני מציג פסלון זה בראשית הכתבה? מכיוון שהוא, בינתיים, אחד הממצאים המעטים המציגים דמות של תושב העיר שאולי היה מלך או כהן דת. הפסלון עשוי ברמה אומנותית גבוהה. האיש מתואר עטור זקן, כאשר עיניו סגורות למחצה. גופו מכוסה בד הנטוי על כתפו הימנית ובו מופיעים שלושה סמלים: עיגול, שני חצאי עיגולים קשורים, ושלשה חצאי עיגולים קשורים ביניהם. על מצחו סמל: טבעת בתוכה הייתה כנראה אבן. הסמל מוחזק על ידי סרט, ושני קצותיו יורדים על העורף. בחפירות הארכיאולוגיות של העיר נמצאו טבעת זהב שבמרכזה אבן סטאטיט. האם זהו הסמל המקורי?
על זרועו הימני של הפסלון נמצא צמיד, שבמרכזו טבעת הדומה לסמל שמעל המצח. איני יודע מה מייצגים הסמלים, יתכן סמלי שלטון, דרגה, משרה או מעמד דתי.


                                                                                            7
  האראפה-פסלון אבן של מלך או כהן –
מימין דיסק זהב עם שיבוץ אבן סטאטיט במרכזו

שתי הערים הראשונות שנחפרו, האראפה ומהנג'ו דרו חשפו יישובים מתוכננים על יד שלטון מרכזי. כמעט ליד כל בית נמצאה באר מים. ברוב הבתים חצר פנימית וסביבה שורת חדרים: חדרי מגורים, מטבח, מתקן לרחיצת הגוף, ובית שימוש. מי הקולחים זרמו החוצה בצינורות מותקנים בקיר הבית אל תעלות חפורות מתחת למרצפות הרחוב. התעלות כולן נאספו אל תעלה ראשית שהזרימה את כל המים אל בור ספיגה ענק בפאתי העיר. גובה התעלה הראשית אפשר כניסת אדם אל תוכה. העובדה שכל בתי העיר היו קשורים אל הביוב הראשי מראה על מעמד עירוני שווה של כל התושבים.
תכנון עירוני כה מסודר וקפדני לא היה קיים, בתקופה זו, בערים אחרות ברחבי העולם העתיק.


        
           8                                                    
מוהונג'ודרו שיחזור של שער העיר-
מתחתיו קשת תעלת מי הקולחים

השלטון והארגון העירוני

בכדי לקיים עיר מתוכננת ומסודרת חייבים ידע הנדסי, שלטון מלוכד ואוכלוסייה שמוכנה לשתף פעולה. על המרכיבים האלה להימצא יחד במקום ובזמן. ראשי השלטון אינם יכולים לבצע את תוכניתם ללא עזרת הידע של מהנדסים, עבודתם של בעלי מלאכה, עמלם של עובדים, והספקת מזון מהחקלאים.
כל המנגנון הזה חייב לעבוד בתיאום. רבות התרבויות בהן השלטון כפה רצונו על בעלי מקצוע פועלים ועובדים. האם היה שלטון כזה בתרבות האינדוס? על פי הממצאים לא נראה שתושבי ערים אלה היו עבדים או עובדי כפייה. בתי העיר היו נוחים ומסודרים. לא נמצא שוני רב בטיב בתי המגורים של הרבעים השונים, ולא ניכרים הבדלי מעמדות קיצוניים. יתכן שהארגון שאפשר הקמת ערים מסודרות כל כך התבסס על קיום אמנה בין תושביו המבוסס על מסורת, מיתוסים משותפים, ובעיקר ממשל חכם.
עדות לכך נמצא באלפי החותמות שנמצאו בכל עריה של תרבות זו. החותמות עשויות אבן סבון. צורתן מרובעת בגודל של חמישה עד שבעה ס"מ. פנים החותם נושא ציור של בעלי חיים כמו שור הזבו, הפיל, האריה ודמויות אדם, הקשורים כפי הנראה, למיתולוגיה. כמה מהם מציגים אדם בישיבת יוגה או מדיטציה. בחותמות רבות מעל הציור נחרטו מספר אותיות, אך שפתם עדיין לא פוענחה. מאחורי החותמות הותקן נקב שנועד לאפשר תלייה. נראה שאנשים נשאו את החותמות על הצוואר. ניתן לשער שבעל החותם, סוחר או בעל תפקיד בממשל, נזקק לסמן סחורות לייצוא, או נזקק להם להטלת מסים. בחפירות הארכיאולוגיות נמצאו גם החתמות שנעשו על פיסת טין.
עיטורי החותמות אינם נושאים סצנות מלחמה או כיבושי ערים. הדגמים כולם מייצגים עולם רוחני הקשור לטכסי דת. בפרק השני נביא תצלומי חותמות.

שרותי המים והסניטציה

תופעה מיוחדת לתרבות האינדוס הן בארות המים, שהיו סמוכות לרוב הבתים והמבנים הציבוריים. הן נבנו מלבנים, וניזונו משכבת מי התהום. באזורים החקלאיים של ימינו תושבי הודו ופקיסטן משתמשים בבארות מים גם הם בנויים לבנים. שני התצלומים מראים פתח באר קדומה ומודרנית


            9פתחי בארות מים 
מימין באר עתיקה -
שחזור מוזיאון מוהנג'ו דרו – 
משמאל פתח באר מימינו

בתצלומים הבאים מובאים מתקני השירותים שהותקנו בבתים. הראשון הוא מתקן שירותים (1) בבית של העיר האראפה. אחריו תצלום של קיר בית בתוכו שובץ צינור חרס להוצאת מי הקולחים. שיטה זו של הוצאת מי הקולחים מהבתים נמשכת עד ימינו כפי שמראה התצלום מהעיר האראפה (11). הביוב זרם ברחובות (13) ונאסף


 10                              האראפה - מתקן בית שימוש



11
 מוהנג'ודרו - צינורות ביוב שלובים בקיר
                   
12 שיטה דומה בעיר האראפה בימינו



13  מוהנג'ו דרו תעלת ביוב במרכז רחוב






14
 מוהנג'ו דרו- פתח חיצוני של תעלת הביוב
המוביל לבור סופג, קטע מהתעלה הראשית בתוך העיר



                                                                                                     
                             15 מוהנג'ו דרו - ברכת מים בתוך מבנה ציורי


מקווה המים הציבורי של מוהנג'ו דרו

 בעיר זו נבנה מבנה גדול ובו מקווה מים. אף כי אין עדות ישירה לתפקידו, מרבית החוקרים מסכימים שמדובר במבנה ציבורי שנועד לצרכי פולחן. כפי שנראה בתצלום (15) הברכה נמצאת כחלק ממבנה סגור. קיימות לפחות שלוש כניסות. כניסה כפולה הפונה לרחוב, ושתי פתחים בקיר הצפוני. סביב הברכה נבנתה שורת חדרים. באחד החדרים נמצאה באר מים, כנראה למילוי הברכה. מקווה המים גודלו שניים עשרה מטר אורך על שבע מטר רוחב. שורת עמודים מלבניים מעטרת את הברכה סביב.
רצפת הברכה אטומה למים, הלבנים שבה הותאמו במדויק, ובבסיסה שכבת ביטומן.




 16  מהנג'ו דרו – שחזור אחד הבתים המרווחים

בית המגורים של העיר כולל חצר ומספר חדרים סביבו. הבית נבנה לבנים וקורת עץ להחזקת הגג. חלק מהבתים היו דו קומתיים. הבית בתצלום הוא אחד הבתים המרווחים. קיימים בו חדרי מגורים, מטבח, חדרי מלאכה ובאר מים.


17  חצר בית בהודו בימינו


משכנו האחרון של התושב



גם בקבורת תושבי הערים של תרבות זו לא ניכרים הבדלים רבים. נפטר או מספר נפטרים נקברו עם תכשיטיהם ומספר כלי חרס. כמעט ולא ניתן להבדיל בין הקבורות של עשירים ועניים. מצב שונה מכל תרבויות השכנות שמלכיהם ואציליהם נקברו במיטב הפאר וההדר.






18  האראפה – קבר של אישה עם תינוק ומנחות כלי חרס


 סיכום הפרק

בעמק נהר האינדוס או כפי שנקרא במקורות נהר הסרסאוותי התקיימו חברות הומו סאפיאנס מאז תקופת האבן. מהם נותרו ציורים על קירות מערות (ציור 1). ציורים שאינם שונים מציורי סלע במקומות אחרים בעולם (ציור 2). מזה ניתן להסיק שפיתוח כשרון היצירה של האדם בא לידי ביטוי בכל מקום בעולם בצורה דומה. גם סדר שלבי התפתחות ההמצאות יופיע בסדר דומה: גילוי האש, המצאת כלי אבן, עץ ועצם, הגלגל והקדרות. אחריו הנחושת הברונזה והברזל, ומכאן נגזרו שמות התקופות: תקופת האבן, הברונזה, הברזל וכו'.
בפרק זה ניסיתי להביא סיכום קצר על תרבות מיוחדת שהתפתחה בתקופת הברונזה בעמק נהר האינדוס. בו שוכנות היום הודו, פקיסטן ואפגניסטן.
שרידי התרבות שנודעה בשם תרבות האראפה. תרבות זו נודעה בתחכום בניית עריה בהן לא נמצאו כלי נשק רבים או שרידי צבא ממלכתי. גם במנחות שבקברים לא נמצאו כלי נשק. הבתים היו מרווחים ומצוידים בבתי שימוש ומקלחות. בתוכם או לידם הותקנו בארות מים. מי הקולחין זרמו בתעלות עירוניות שהגיעו לכל הבתים.
בניגוד לתרבויות מצריים או מסופוטמיה בערי האינדוס לא נמצאו ארמונות, מקדשים או קברים מפוארים. לפיכך יש חוקרים המסיקים שתושבי עמק האינדוס לא עסקו במלחמות, אחרים אינם מאמינים שיתכן עם שאין לו אויבים. בעלי דעות קדומות ינסו להוכיח את דעתם בעד ובנגד. אני מנסה להסיק את המרב מהעובדות הקיימות, ולשנות כאשר מתבררות עובדות חדשות.
נכון, המלחמה היא חלק מחיי רוב החברות האנושיות, אך יתכן שבתנאים מסוימים יהיו חברות אדם שיחיו בשלום.
הפרק הבא יעסוק ביצירות האומנות והמסחר של תושבי עמק האינדוס - אומנים מוכשרים שיצרו פסלוני חרס, אבן וברונזה. כמו כן אלפי חותמות ולוחיות המביאות בכתב ובציור מסר מתרבות נעלמה.