אם נניח שהומו ספיאנס, האדם הנבון, התפתח מהקופים העליונים, הרי צריך לחקור את מיני הקופים הקיימים היום, ולברר אם הם מסוגלים להמציא המצאות. נתקלתי במאמר שתורגם מסיינטיפיק אמריקן הדן בשאלת תבונתם של בעלי חיים. קארל ון שייק חקר קבוצות אורנג-אוטן בביצות שבחוף המערבי של האי סומטרה שבאינדונזיה. מסקנותיו מאירות את הנושא בצורה יוצאת דופן. הקופים במקום זה מסוגלים להשתמש בענפי עץ ככלי עבודה למציאת מזון, וצאצאיהם, המוכשרים שבהם, לומדים מהוריהם, או ממומחים אחרים שבקבוצה.
מנגנון ההמצאה והלמידה קיים ביתר שאת אצל האדם הנבון על כל דורותיו. אני מניח שלפני שהומצא צייד בעלי חיים, האדם ניזון מפגרי בעלי חיים שנותרו מהצייד של אריות או תנים. אבל למה להסתפק בשאריות של אחרים? אדם חכם ויוצר הבין שגם הוא יכול לצוד. לא בחלקי גופו, כמו האריה או התן, כי אם בעזרת כלי עזר כמו אבן או מקל. קשה לצוד בעל חיים, בעיקר את הגדולים שבהם באמצעות זריקת אבן. מישהו מבין הציידים, מוכשר מאוד, המציא כלי מותאם להפליא למטרה זו: הקלע. גופנו מאפשר לסובב את הזרועות במעגל שלם. הקלע הוא אחד הכלים להפעלתו דרושה תנועה זו של הזרועות. הכנתו פשוטה מאוד: כל הדרוש הוא חבל מחומר כלשהו ומשקולת .בעזרת החבל מסובבים את המשקולת (או מספר משקולות) מעל הראש או בצד הגוף ומשחררים לכיוון המטרה. לעומת זה השימוש בו דורש לימוד ארוך, רק אדם בעל כשרון גופני רב ואימון של שנים יהיה מסוגל לירות אבן קלע שתפגע בדיוק במטרה המבוקשת.
הכנתו של הכלי פשוטה מאוד: כל הדרוש הוא חבל מחומר כלשהו ומשקולת. בעזרת החבל מסובבים את המשקולת (או מספר משקולות) מעל הראש, או בצד הגוף, ומשחררים לכיוון המטרה.הכלי משמש לשלוש מטרות שונות: תפיסת בעלי חיים, צייד ולחימה.
לכלי המיועד לתפיסת בעלי חיים כל משקולת קשורה לחבל, בדרך כלל הוא בעל מספר משקולות. המטרת היא לכרוך את החבלים סביב רגלי בעל החיים ולהפילו, אך להשאירו בחיים. אם המטרה לפצוע או להרוג משתמשים בקלע היורה כדור יחיד. בכלי תופרים כיס לשני חלקי חבל, באחד הקצוות יש לולאה בה מכניסים אצבע. לאחר כמה סיבובים משחררים את החבל התפוס באצבע והקליע עף לכיוון היריב או בעל החיים. ראו איור
בהיותו כלי פשוט כל כך, לא פלא שכמעט לא זוהה בחפירות ארכיאולוגיות. ברוב המקרים החומר האורגני של החבלים לא השתמר (למעט בארצות בעלות אקלים יבש דוגמת מצרים, ראה בהמשך). הקליעים עשויים בדרך כלל אבן, חומר או מתכת. כאמור ברוב המקרים הקליעים קשים לזיהוי.
בכל זאת בכמה חפירות ארכיאולוגיות זוהו אבנים כאבני קלע. מחפירות שנעשו בצ'ילה בארץ האש
הכלי מורכב מחבל אליו קשורים שלושה כדורי אבן עטופים בעור. בוקר מנוסה משתמש בכלי בעודו רכוב על סוס
התמונה צולמה בחגיגות מסורתיות המתקיימות בארגנטינה בעיירה
Areco San Antonio de
מטרת ההתכנסות לשמר את מסורת הבוקר הארגנטיני . [1]
דוגמאות של קליעים ששימשו במלחמה נמצאו בחפירות ארכיאולוגיות באתר בשם חמוקר
הריגת גלית בידי דויד מתוארת במקרא בספר שמואל י"ז פסוקים
דוד יוצא להלחם בגולית הפלשתי ובידו קלע.
ויקח מקלו בידו ויבחר-לו חמשה חלקי-אבנים מן-הנחל וישם אתם בכלי הרעים אשר-לו ובילקוט וקלעו בידו ויגש אל-הפלשתי.
והיה כי-קם הפלשתי וילך ויקרב לקראת דוד וימהר דוד וירץ המערכה לקראת הפלשתי. 49 וישלח דוד את-ידו אל-הכלי ויקח משם אבן ויקלע ויך את-הפלשתי אל-מצחו ותטבע האבן במצחו ויפל על-פניו ארצה. 50 ויחזק דוד מן-הפלשתי בקלע ובאבן ויך את-הפלשתי וימיתהו וחרב אין ביד-דוד.
דויד אל אף גילו הצעיר היה, כפי הנראה, קלע מאומן. על פי הכתוב הוא רץ כלפי גולית שלח את ידו אל הכלי ומשם לקח אבן וקלע. כלומר שני דברים: אבן ורצועות הקלע. הוא ירה את הקליע ופגע במצחו של גולית, ותטבע האבן במצחו; זו בדיוק התוצאה של אבן שנשלחת במהירות גדולה אל ראשו של אדם: היא נטבעת אל תוך המצח וגורמת פצע חמור עד כדי כך שהפלשתי נופל על פניו ארצה. מתברר שצורת הקליעים היא בדרך כלל דו-קונית, צורה שנבחרה בכדי לאפשר חדירה אל גוף האדם.
במצרים נשמרו חלקי קלע עתיקים הודות לאקלימה היבש של הארץ. רצועות הקלע נמצאו בקברו המפורסם של תות אנך אמון. הקבר נחפר במאה ה 19 בידי החוקר האנגלי הוורד קרטר
משקולות קלע
בצבאות ייוון ורומא, היה קיים חיל קלעים. חייל רומי הנושא קלע בידו הימנית נראה בבירור בעמוד טראינוס ברומא.
דוגמה של משקולת בדיל שנמצאה במצרים מקושטת בכוכב תוארכה לסוף התקופה הרומית. המשקולת נמצאת במוזיאון על שם פיטרי בלונדון. משקולות מסוג זה שימשו גם ברשתות דייגים.
קלע לציד ציפורים ידוע מקבוצות אסקימו
הקטפולטה או המרגמה היא מכשיר הבנוי מזרוע ארוכה בה מניחים אבן. האבן משמשת כמשקולת; הורדה בכוח של הקצה המנוגד מעלה את האבן ואוגרת אנרגיה. כאשר משחררים את החבל האבן נשלחת במהירות קדימה. במכשיר זה השתמשו בעיקר לקעקוע של חומות ערים בצורות. ההמצאה מיוחסת לדיוניסיוס מסירקוסה
לסיכום ניתן לומר שהעיגול והמעגל בהיותם צורות מקובלות בטבע שימשו השראה לאדם. השמש והירח המלא הם עיגולים. הרשתית של אברי הראיה של בעלי החיים גם היא עגולה.
רישום עיגול בקרקע אינו קשה לביצוע, כל שדרוש הוא ענף עץ וחבל. תוקעים את הענף בקרקע ומסתובבים סביבו, את החריץ ניתן לרשום בעץ
מחודד או באבן. כך ניתן למשל לסמן עיגול להקמת אוהל או בקתת עץ מעוגלים, כפי שנעשה על ידי שבטים רבים בעולם
השימוש בתנועה סיבובית על ידי האדם החל כבר בשלהי תקופת האבן. שאלתי את עצמי כיצד אני מבין זאת. התשובה לא מסובכת: אני זוכר עצמי כילד זורק אבנים למים ומבחין בעיגולים שנוצרו, באחד המשחקים היינו רושמים עיגול בגיר על המדרכה.
הרצון לצייד טמון עמוק בכולנו. עובדה היא שבגיל עשר בניתי רוגטקות וניסיתי לצוד ציפורים. כלי זה פשוט מאוד להכנה: מחפשים ענף בצורת Y ופיסת גומי שבמרכזה קושרים פיסת בד רחבה, מושכים ומשחררים. כמובן הגומי הומצא במאות האחרונות. לא ידוע לי על חומר אלסטי בטבע היכול למלא את מקומו של הגומי.
בהמשך ההמצאות הטכנולוגיות יש לתנועה סיבובית מקום מרכזי: גלגל הקדר, כלי תחבורה, ומכונות. כלים ומכשירים המבוססים על עקרונות התנועה הסיבובית הומצאו במקומות שונים בעולם בתקופות שונות, המשותף לכולם הוא כושר היצירתיות של האדם ועל כך נמשיך לדון בפרקים הבאים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה