יום שלישי, 11 ביוני 2013

החברה שלא יזמה מלחמות - פרק שני

1- בני אדם מכל התקופות ומכל היבשות הם יוצרי התרבות. לא היו אלים ולא הגיעו אלינו יצורים מהחלל, היצירה האנושית היא פרי מוחנו, לבנו וידינו, כך נוצרנו.
סופרמן, ארכיטקטורה, מיתוסים, מוסיקה או דתות, כולם תוצרת רוחו של האדם. זו קביעה שלי ואתם, אם תרצו, חלקו עליה.
2- כוח היצירה קיים בכל אדם, בין אם יצירתו בתחום המוסיקה, הארכיטקטורה, המדע, או הציור. דחף זה קיים באותה מידה במעשי פשע, הונאה או ייצור נשק. בכל תחומי היצירה משתמשים באותה אנרגיה. האם לא התפעלנו מתחכומו של גונב תכשיטים זריז "אומן" בתחומו? רבות דובר על אומנות המלחמה. ממציאי כלי נשק הרסניים גם הם יוצרים. המטרה היא המבדילה בין בניית נשק שנועד להחריב, לרצוח ולהרוס, לבין יצירתו של מלחין מוסיקה שנועדה לספק מזון לגוף ולנפש.
4- אנו רגילים לחשוב שהעולם מורכב משני הפכים: טוב ורע, חיובי ושלילי, מלחמה ושלום. נוכחתי שלביצוע משימה דרושים שלושה סוגי אנרגיה, כל אחת מהן נחוצה לבניית המעשה השלם.
מה דרוש להכנת ארוחה? ראשית מצרכי מזון. הדבר השני הוא אדם בעל ידע: הטבח. אך בנקודה זו קיים צורך ברכיב נוסף, רצונו של הטבח. ללא רצון זה נשאר רעבים. למעשה הניסיון מלמד שללא רצון לא יתכן קיום כלשהו. בדוק בעצמך, בוודאי היו לך ימים של לאות, דיכאון, חוסר מוטיבציה. באותם ימים גם פעולות פשוטות היו קשות לביצוע.
"העולם נברא מרצונו של הבורא, הספר מרצונו של הסופר".
5- יצירה היא ביטוי של יחידים, היוצר הממציא או המלחין הם בודדים, כל חידוש, כל שינוי שיטה חברתית, כל מלחמה הם תוצאה של רצונו ופעילותו של פרט מנהיג או יוזם. החברה הוא התווך בתוכו חי האיש המוכשר המשנה, מחדש או ממציא. קביעה זו חשובה, כי היא מאפשרת להבין את תהליך השינויים המתרחשים בחברה האנושית.
6- הממציא, המלחין הבנאי או יוצר כלי הנשק אינם יכולים לבצע את פעולתם ללא שיתוף פעולה של אחרים. להשלמת משימה דרוש שיתוף פעולה של כל המשתתפים בה ואחרים התומכים בה.
תהליכים אלה ניכרים היטב בתכנונו ובהקמתו של יישוב חדש.
ערי עמק נהר האינדוס מתקופת הברונזה הם דוגמא לשיתוף פעולה בין יזמים לבין מומחים בתמיכתה של כלל האוכלוסייה.
מתרבות זו נותרו ערים בנויות לתלפיות, וממצאים של חיי היומיום: יצירות פיסול, כלי חרס, תכשיטים, חותמות וכלי מתכת. כולם ביטוי של קיום משטר מסודר, ושיתוף פעולה של כלל האוכלוסייה.
כל שאנו יכולים לבדוק ממקומנו הם תצלומים של ארכיטקטורת הערים והחפצים שנמצאו בחפירות הארכיאולוגיות: פסלי ברונזה אבן וחרס, תכשיטים מאבן זהב או כסף. משקולות אשר שימשו במסחר. ציורים ודגמים של אוניות, עגלות המעידות על העברת סחורות תוצרת חקלאית או מרכולת שנועדה ליצוא.
אחד הממצאים, ממנו נמצאו אלפים, הן חותמות אבן זעירות. החותמות מעידות על קיום מסחר נרחב מאוד ועל קיום אדמיניסטרציה מסודרת. הציורים בחותמות מקשרים אותנו אל עולם הרוח של אנשי תרבות זו.
לאור האמור אנסה לבחון ממצאים ובאמצעותם לנסות להכיר, במידת האפשר, את חיי המעשה וחיי הרוח של אוכלוסיית הערים והכפרים שהתקיימו בעמק האינדוס בתקופת הברונזה.

כיצד לדובב ממצאי תרבות

זמן רב עבר מאז נבנו ונעזבו הערים האראפה, מוהנג'ו דרו, קליבנגן, עיר הנמל לוטאל או דוליברה, (ראה מפה בסוף הרשומה). בבואנו היום לתאר את היישובים האלה ולהכיר את התושבים, אנו נתקלים במחסום. כל שנותר הם ממצאים דוממים. אומנם נמצאו חותמות ועליהן סימני כתב אך אלה עדיין לא פוענחו. כמו כן לא קיימות מסורות בכתב או בעל פה מהן ניתן ללמוד פרטים על קורות היישובים ותושביהם.
כיצד ניתן לדובב יצירות אומנות?


 הנערה הרוקדת ממוהנג'ו דרו

הרקדנית מברונזה

פסלון ברונזה המכונה "הרקדנית ממוהנג'ו דרו" היא יצירה זעירה (10.8 ס"מ גובה) המוסרת לנו מסר רגשי שכל אחד מאתנו, אם יהרהר בכך עשוי לפענח.
הכינוי ניתן על ידי הארכיאולוג האנגלי מורטימר ווילר (Mortimer Wheeler) שחשף את הפסלון בחפירותיו בהאראפה. הנה תיאורו בראיון טלוויזיוני:
There is her little Baluchi-style face with pouting lips and insolent look in the eye. She's about fifteen years old I should think, not more, but she stands there with bangles all the way up her arm and nothing else on. A girl perfectly, for the moment, perfectly confident of herself and the world. There is nothing like her, I think, in the world.
בלא ספק הפסל העתיק ניחן בכשרון שגם היום היה מקנה לו פרסום. הוא יצר צעירה הנראית בטוחה בעצמה ובגופה. היא ערומה כמקובל על קהל הצופים המקומי. הפסל הקפיא רגע של נערה המגלמת תפקיד ידוע בפולחן או בחיי החברה בן זמנה. עיניה סגורות למחצה, פרט החוזר בפסלונים אחרים של תרבות זו. קווי פניה הנגרוידים מזכירים את פניהן של נערות מאזור בלוצ'יסטן בנות ימינו.
על צווארה נמתח סרט ממנו תלויים שלושה חרוזים גדולים בצורת טיפות כמותם ניתן למצוא בין ממצאי החפירות בערי האינדוס.
זרועה השמאלית מכוסה כולה בצמידים, בזרוע הימנית שני צמידים לפני המרפק. על פרקי הידיים היא לובשת שני צמידים רחבים.
הפסל נעשה בשיטת השעוה הנעלמת, המומחים טוענים שהשיטה הומצאה בתרבות האינדוס ומכאן עברה לאזורים אחרים, באותה מידה יש הסבורים שהשיטה הומצאה במקומות שונים ללא כל קשר ביניהם.

מוהנג'ו דרו ראש פסל עשוי מאבן חול




ראש הפסל בתצלום הבא גם הוא יצירת יד אומן בוטח ומנוסה. הפסל מעביר חוויה של אדם בעל שקט פנימי, על כל פנים זאת הרגשתי. שפתותיו העבות מזכירות את ראש פסלו של המלך הכהן שהובא על ידי ברשומה הקודמת. שערות הראש מסודרות, ומסתיימות בצמה כפולה, המוחזקת על יד תפס מאורך. על ראשו סרט או רצועה המגיע אל אחורי הראש. מה מסמלת רצועה זו? יש לשער שהיא קשורה למעמדו או לתפקידו של האיש.
על פי גודל הראש ניתן לחשב את גובהו של הפסל, בעמידה, ל כ 70-80 ס"מ.


מוהנג'ו דרו שני מבטים של פסל אבן חסר ראש

התצלום הבא הוא שבר תחתון של פסלון אבן של גבר יושב, האיש עטוף גלימה המונחת על כתפו השמאלית, ומכסה את החלק התחתון של גופו. מתחת לגלימה הוא לבוש חולצה או גופיה צמודה לגוף, ממנה מתגלה הצווארון. הפסל מדגים אדם היושב על רגלו הימנית כשרגלו השמאלית מורמת. יד שמאל מונחת על ברך שמאל ויד ימין מציצה מתחת לגלימה. תיאור תנוחת הגוף מצביע על פעילות מיוחדת, האם הפסלון מדגים אחת מתנוחות היוגה? כפי שנראה בהמשך קיימים פסלוני חרס וחותמות בהם מופיעים אנשים בתנוחות מדיטציה או יוגה.

אופנה נשית בסגנון ערי האינדוס

האראפה - פסלוני אופנת נשים מהאלף השלישי לפנה"ס

מוהנג'ו דרו- חגורה מחרוזים



האראפה – שבר פסלון של אישה לבושה חצאית קצרה
ארבעת פסלוני חרס מציגים נשים. גופן כמעט חשוף למעט חצאית קצרצרה. החצאית מוחזקת על יד חגורה עשויה מכמה רצועות ומקושטת בתכשיטים או קישוטים לא מזוהים.
בתצלום השמאלי מעל ראש הפסלון כעין מניפה ומתח קישוטי פרחים, בשני צדי הראש קעריות ששמשו, כפי הנראה, להדלקת אש.
התצלום המרכזי מדגים אישה עליה ארבע מחרוזות ותליונים. על ראשה כעין מניפה מעוטרת, והיא לובשת כיסוי ראש היורד משני צדי הפנים. האם הקישוט הרב מסמל את השתייכותה למעמד גבוה?
מימין שבר פסלון של אישה חובשת כובע שצורתו מיוחדת. על צווארה מחרוזת.
שבר הפסלון התחתון הוא של אישה הלובשת חצאית קצרה תפוסה על ידי חגורה. משמאל לפסלון תצלום של רצועות חרוזים תפוסים בקצוות, החפץ, כנראה, שימש כחגורה.
פסלוני חרס של גברים
 שלושת פסלוני החרס של הגברים עשויים בפחות תשומת לב מפסלוני הנשים, חלקם ללא כל ביגוד או קישוט. בפסלון הימני גבר עם מחרוזת תליונים.

הארפא – פסלוני ילדים
 תופעה פחות מקובלת בתרבויות אחרות הם פסלוני ילדים. בתצלום נראים שני ילדים עם כובע על ראשם. על אחד מהם תלויה רצועת בד? השני מחזיק חפץ עגול צמוד לחזהו. שני הפסלונים צבועים בצבע אדום נמצאו בהאראפה.
שמתי לב שרוב רובם של פסלוני החרס שבורים, מלבד פסלוני הילדים. רובם נמצאו מרוכזים בבור שנועד לכך. האם השבירה מכוונת?

פסלוני בעלי חיים

משפע הדוגמאות בולטת רגישותם הרבה של אנשי תרבות האינדוס לטבע וליצורים המאכלסים את ארצם. נמצא מספר גדול של פסלוני חיות בר. ביניהן: קרנף, צב, אריה, ציפורים, דגים, ובעלי חיים מבויתים: פילים, שוורים, צאן וכלבים.

הארפה – שני פסלוני חרס - קרנפים. 

האראפה – פסלון חרס של צב

האראפה – פסלון חרס של דג

האראפה – פסלון של שור
פסלון החרס בתמונה מדגים שור ללא חטוטרת. נראה שחקלאי האינדוס גידלו סוגי שוורים שונים.

האראפה - כלב עומד על רגליו האחוריות
הכלב בתמונה הוא כלב בית העומד על רגליו האחוריות בתחינה. ללא ספק תושבי עמק האינדוס חיבבו כלבים, דאגו לכל צורכיהם, ואף קישטו אותם במחרוזת על צווארם כפי שרואים בדוגמה זו.

האראפה - פסלון חרס של ציפור

האראפה – משרוקיות חרס בצורות שונות. 
משרוקיות חרס מאירות פן אחר של תרבות האינדוס: עולם המוסיקה. בתמונה כמה משרוקיות, אחת מהן בצורת ציפור. באחד החותמות נמצא ציור של נבל.

חפץ זעיר עם מסר גדול

אחד הממצאים המיוחדים המופיע בכל עריה של תרבות עמק האינדוס הן חותמות. רובן עשויות מאבן סבון ((steatite לאחר חריטת הדגמים האבן עברה תהליך חימום שגרם להתקשותה. חותמות נעשו גם בחומרים אחרים כמו כסף, פאיאנס וחומר.
בחלק העליון של רוב החותמות נחרטה שורה של אותיות, ומתחת - דמות של בעלי חיים או תמונות מורכבות יותר. בין בעלי החיים המבויתים נמצאו השור, האייל והפיל. ובין חיות הבר האריה הקרנף, התנין ועוד. בעל חיים מיוחד הוא החד קרן. בעל חי זה נחשב בעבר כייצור מיתולוגי, לאחרונה נמצאו עצמות המעידות על קיומו הממשי.
החותמות זעירות, גודלן בין 5-7 ס"מ, כפי שמומחש בתצלום הבא. מבחינה טכנית נראה לי שדרוש אומן מעולה על מנת לחרוט אותיות וציורים קטנים כל כך ובדיוק רב כל כך. אומן בן ימינו היה נעזר בזכוכית מגדלת. לא ידוע לי כיצד בוצעה העבודה אצל האומנים הקדומים.

גודל החותמות ביחס ליד אדם 

החלק האחורי של החותמת

בצד האחורי של רוב החותמות הושארה בליטה ובה נקב שנועד להעברת חוט או סרט לתליה על הצוואר. בפסלוני החרס, בהמשך, נמצא חפץ תלוי מהצוואר שיתכן שהיה חותם.
ניתן לשער שהחותם שימש סוחרים או פקידי רשות או את שניהם. נמצא מספר רב של החתמות על פיסת טין. טביעות אלה מעידות על שימושם במסחר ובאדמיניסטרציה. בעל בית מלאכה הצמיד את פיסת הטין לסחורה ששלח כהוכחה לבעלותו. כעין קבלה שהביא השליח לקונה.
בהאראפא נמצא בית מלאכה של חותמות. המבנה מופרד משאר הבתים סביב מה שמעיד על תיפקודו המיוחד.


דמות של "חד קרן" לפניו כלי פולחן?  
(HR 743 Mohenjo-daro)


האראפה- חותם עשוי אבן סבון ובו דמות של "חד קרן"

בעל חיים מיוחד המופיע בחותמות הוא החד קרן. בתצלומים למעלה בעל החיים עומד מול חפץ מיוחד אולי חפץ פולחני? מעליו נחרטו אותיות שעד כה איש לא הצליח לפענח. למטה חותם עשוי כסף גם בו דמות של חד קרן.


האראפה – חותם כסף ובו חד קרן


טביעות חותם על פיסת טין – בטביעה השמאלית דגם של חד קרן


מימין:חותם ובו דמות של זבו (שור) עם מחרוזות על צווארו    
משמאל: הודו - זבו מקושט נקודות חינה ועליו קישוטי חרוזים
                

חותם ובו דמות של קרנף לידו קרנפים בטבע 
אלפי החותמות שנמצאו בערי תרבות זו הן עדות לשלטון מרכזי השולט על ארגון החברה והמסחר. הדמויות החרוטות בהן מעידות על הצד הרוחני של חברה זו. העובדה שמוצגים כל כך הרבה בעלי חיים מספרת על חשיבותם במיתוס ובפולחן, גם אם לא ידועים לנו פרטים נוספים כמו שמות האלים ומקומם בדת ברור שבני העם הזה היו מלוכדים באמונתם. ובנוסף לכך יש חותמות עם ציורי בני אדם בתנוחות יוגה או מדיטציה שכנראה מעידים על מקור דת האינדוס בתקופה זו (ראה בהמשך).

עדויות על מיתוס דת ופולחן


חותם ובו אדם המחזיק שני אריות בידיו
בחותם הזה מופיעה דמות אדם המחזיק בגרונם של שני אריות. תמונה כזו דומה לחותמות מסופוטמיות המציגות את אגדת גילגמש.

עמק האינדוס - חותם ובו חיה בעלת שלוש ראשים, בן בקר, חד קרן ואייל

 מהנג'ו דרו – חותם מורכב מבעל חיים ודמויות אדם
חותם מפליא במורכבותו נמצא בעיר מוהנג'ו דרו. למעלה משמאל דמות עם קרניים על ראשה סביבה שיח או עץ, במרכז דמות אדם כורע על ברכיו, ומאחוריו דמות חיה עם ראש אדם ועל ראשו קרני אייל. בתחתית תהלוכה של שבעה אנשים. על ראשם חפץ ארוך וצר, ומאחוריהם צמה ארוכה. איש אינו יודע מה מסמל הציור. על כל פנים הוא מזכיר תמונות של עמים אחרים באותה תקופה. אחת המסקנות, היא שהדת ההינדית מקורה בתקופה זו. סמלים כגון צלב הקרס, האום, דמויות בישיבת יוגה, ופסלונים בתנוחות יוגה, מעידים על קשר זה.



תרבות האינדוס חותמות ובהם דמויות בתנוחת יוגה או מדיטציה

חותמות בהם דמות יושבת בישיבת יוגי, אולי האל שיווה בנוסחו הקדום. בשני המקרים לאורך כל הזרועות צמידים, ועל ראשם קרניים, כנראה סמל האל. בחותם מימין דמות אדם בישיבת יוגי וחמשה בעלי חיים: קרנף, חד קרן, פיל, אריה ואייל.
דיון על חותמות מעמק האינדוס ראה : 



שני פסלוני חרס בתנוחות יוגי וביצוע אותן תנוחות בימינו
גם הדגמה זו מצביעה על הקשר של עולם הדת של תושבי נהר האינדוס לבין תנוחות יוגה בימינו.

לוחיות חרס, פאיאנס ואבן סבון

חפץ נוסף שנמצא בערי האינדוס במספר גדול מאוד הן לוחיות קטנות. לוחיות אלה נעשו בתבנית. מזה ניתן להסיק שהם נועדו לשימוש מספר רב של אנשים.


לוחית עשויה מפאיאנס, החפץ היה קשור למוט אולי שימש כנס
אחד הצרכים הבולטים של האדם הוא הצורך לזכור. חברות מסחריות מזכירות לנו שלא נשכח לקנות אצלן. אנשים דתיים נושאים אתם נוסחאות תפילה. הרופא שולח לנו הודעה על המועדים בהם הוא מקבל קהל. ספק סחורה שולח חשבון. גם בחברות עתיקות היו קיימים אותם צרכים. כמובן צרכים אלה מולאו על פי הטכנולוגיה הידועה. בעמק האינדוס הרישום המסחרי נעשה על ידי הדפסת חותמות. פיסת הטין עם החתמת חותם הסוחר או בעל המלאכה נקשר למשלוח. כך המקבל יודע בוודאות מי השולח. כאשר החותם או הלוחית מילאו את תפקידם הם נזרקו. החופרים של אתרי האינדוס מוסרים על מציאת חותמות ולוחיות רבות זרוקים ברחובות העיר או בבורת מיוחדים.



האראפה - שני הפנים של לוחית חרס קטנה, הלוחית הודפסה בתבנית
Dimensions: 3.91 length, 1.5 to 1.62 cm width  Harappa, Lot 4651-01 Harappa Museum, H95-2486 Meadow and Kenoyer 1997
לוחית החרס בתצלום מעוטרת בשני פניה. באחד מופיעה דמות אדם המחזיק שני אריות בגרונם. סצנה דומה לחותם המזכיר את אגדת גלגמש. בראש הלוחית ציור של גלגל עם ארבעה אופנים, ולמטה דמות של פיל. בפן השני דמות אדם יושבת ישיבת יוגי ואדם מקריב שור.

דוגמאות של כתב בלוחיות מתרבות האינדוס
כל הלוחיות נעשו בתבנית. מזה ניתן להסיק שהחפץ נפוץ לקהל רחב.

תוכיח שאתה נאמן - תפקידו של החותם

יושר וחוסר יושר הם שתים מתכונות האדם המנוגדות הקיימות בכל אחד מאתנו. זאת הסיבה שדרושה תעודת יושר, משהו שיוכיח שהתוצרת אינה מזויפת, שהשליח נאמן, שהפקודה נשלחה על ידי המלך או שהמסים למדינה באמת שולמו. אחת הדרכים להוכחת יושר הוא החותם. הצורך בשימוש בחותמות החל בחברות שמכרו עודפי ייצור או תוצרת בתי מלאכה.
מאחר שקיימת אי וודאות ביושרו של האדם, קיים צורך להוכיח בעלות, תקינות המוצר, כמותו המדויקת, או נאמנות השליח. לצורך זה הומצא החותם.
בחרתי באופן מקרי שלושה תצלומים של טביעות חותם המדגימים את הנושא. הראשון חותם של אחימלך בן עמדיהו שנמצאה בקרבת ירושלים. החותם הוטבע על כד שהכיל שמן או יין ובא להוכיח פיקוח של המדינה על המוצר. השני טביעה על שעווה של חותם מלכת אנגליה ויקטוריה. הטביעה הוכיחה שהאיגרת נשלחה על ידה. השלישי הוא החותם של האגודה הקולינרית האמריקאית, מטרתה לאשר את טיבו של מוצר מזון.
החותמות באות למנוע חוסר יושר או חוסר נאמנות. מבחינה פסיכולוגית אין כל הבדל בין אדם החיי בעמק האינדוס לפני ארבעת אלפים שנה לבין אדם בכל תקופה אחרת.



מימין: יהודה - טביעת חותם ממלכתית
במרכז: טביעת חותם של ויקטוריה מלכת אנגליה     
משמאל: חותם האגודה הקולינרית האמריקאית
המשך יבוא                       
הוסף רשומת תגובה