עין יעל בעמק הרפאים

רשומה רביעית

עין יאלו פגישה ראשונה

בעמק רפאים של שנות השמונים מצאתי שקט, פסק זמן מטרדות היום-יום. כך חוויתי את הסיורים והמחקר. כארכאולוגים חיפשנו תשובה לשאלות רבות: מי, כיצד, מתי ולמה נבנו אלפי טרסות חקלאיות. כיצד פותחו המעיינות הקטנים של הרי יהודה, האם כעבודתם של חקלאים בודדים או תוצאה של פעילות שלטונית. מצאנו ממצאים שנראו עתיקים אך לא ניתן היה לקבוע  את תקופתם.   

בכתבה זו אני מבקש לספר על הביקור הראשון בעין יאלו והשאלות שנוספו לאלה שהועלו בזמן הסקר.   

                     סקר חרום ירושלים - מדרגות ומבנים, שמצאנו בגאי היורד מגילו לעמק רפאים

ביום שקבענו לביקור הגעתי לביתו של יוסקה גת ויחד נסענו עד גילו. החנו את הרכב בפתח דרך עפר שנפרצה על ידי הקק"ל, בניגוד למטרותיו המוצהרות של הארגון, כך נראה לי, פרצו דרך בבולדוזרים גדולים ובכך פגעו בנוף בצורה קשה, הפגיעה המכוערת עזרה לנו לגלות פרטים על פעילות אדם בימי עברו. בגיא התלול היורד מגילו לעמק רפאים נבנו טרסות חקלאיות. באחת מהן הבולדוזר הסיר חלק מהקיר שחשף את חומר המילוי: שתי שכבות אדמה, זו על גבי זו ובצבעים שונים. שוב הוכחה למילוי מלאכותי של טרסה חקלאית. כמה מאות מטרים משם מצאנו מבנה אבן ובו מדרגות העולות לשני מגדלים שמטרתם לא התחברה לנו. סביר להניח שהמבנה היה קשור למארך החקלאי. 

קסם ותעלומות

לאתר הגענו יחד עם רועה צאן שבא להשקות את בעלי החיים במי המעיין. במשך ביקורנו התוועדנו לעוד כמה מתושבי הסביבה הערביים שהיו מגיעים להשקות את עדרם, להצטייד במים או ללקט ירק. המקום היה בדרך כלל שומם, במשך כל ימי העבודה לא פגשנו מטיילים. מתוך השקט הבליח קסם מיוחד שאיכותו ממשיכה להתקיים עד היום.    

מפי הארכיאולוג ישראלי ממוצא יווני וסליוס צפיריס נודע לי על משפחה יוונית שגרה במקום עד שנת 1948. 

העזובה ניכרה בכל: בית המשפחה היוונית קירותיו נפולים, המדרגות החקלאיות הרוסות, בית מעיין קבור בתוך ערימת אדמה. מבית המעין בלטה קשת בנויה אבן מעובדת באופן גס, בדומה למעיינות אחרים בהרי יהודה.  מבנים כאלה נבנו לפי כמה מאות שנים אך לא נראה לי שנחקרו לפרטיהם.

 מי המעיין זורמים בתעלת תת קרקעית מכוסה על ידי קרקע של טרסה. התעלה נפתחת כמה מטרים אחרי בית המעיין ומימיו זורמים לברכת בטון קטנה. 

                                    פתח תעלת המים הזורמים לבריכה קטנה
בקיר החיצוני נמצא ברז נחושת ששימש לבנות המקום לכבס את בגדי המשפחה. כתוצאה מכך האבנים מתחת לברז היו חלקות. בריכת הבטון וברז הנחושת הם סימן מובהק של הפעילות החברתית של מושלי המנדט הבריטי. קרוב אליו הייתה בריכה גדולה יותר, בנויה אבן ומטויחת. הטיח היה סדוק והברכה ריקה. מי המעיין זרמו על פני הקרקע ונעלמו לכיוון העמק. בין שתי הברכות השתרעה רצפת אבן, כעין חצר, מקום מפגש לבאי המקום. 

   

          במרכז האתר מתרומם בגאון עץ ברוש גבוה מאוד שניצל מיד הכורת והצליח להגיע לגיל מופלג, לו יכול היה לספר לנו את על שהתרחש בסביבתו היינו נחשפים להרבה עלילות חיים של המתישבים שהתגוררו במקום.

         בימים הבאים העסקנו עצמנו בתיעוד האתר, בתיאור הממצאים, בצילום ובמיפוי. כל שידענו בשלב זה הצטמצם בהבנה שלפנינו חווה חקלאית מיושבת עד קום המדינה ואדמתו הושקע ממי המעיין הקטן.

מהבריכה ירדנו במספר מדרגות לטרסה נמוכה יותר. כיוון שהקיר פונה לדרום התאים לבניית מחראב, מקום בו מוסלמים פונים בתפילתם. לידו הייתה גומחה בתחתיתה צינור דק שאפשר הזרמת מים לתעלות השקיה. המתקן והתעלה חדלו לפעול לפני זמן רב. 

על פני כל השטח אספנו כמות גדולה של שברי חרסים עיקרם מהתקופות הרומית, הביזנטית, והערבית הקדומה אך גם מעט ממצא מימי בית ראשון. בין האבנים נמצא שבר אבן שיש בו חרוט צלב 

תאדיך הטרסה האחרונה שנבנתה במקום נקבע על ידי עדות כתובה. במאה ה19 ביקר במקום צליין יווני בשם בנימין יאויינידס האיש פרסם ספר ובו מספר על ביקורו בעין יאלו. הוא כותב שבמרום האתר ראה קירות של מבנים עתיקים. בביקורנו לא הבחנו בקירות עתיקים, אלה נמצאו מאוחר יותר כאשר הסרנו את מילוי הטרסה. אם כן הטרסה החקלאית האחרונה בעין יאלו הוקמה במאה ה19 לאחר ביקורו של הצליין היווני. ידיעה זו חשיבותה רבה להבנת תהליך בניית הטרסות החקלאיות בהרי יהודה. בימים הבאים חזרנו בשמחה להשלים את תיאור המקום. בבדיקת קיר הטרסה הראשונה, הופתענו לגלות שהקיר, בניגוד לכל קיר טרסה אחר, נמתח בקו ישר, כך גם הקיר שמתחתו שהיה מחוזק בצלעות תמך. בין שני הקירות נותר מרחב של כ 4 מטר ששימש אז כשביל כניסה לאתר לתושבי הכפרים הבאים ממערב. הקיר היה מורכב משכבות אבן שונות: השכבה העליונה אבני טרסה. מתחתה חמש נדבכים של אבנים מלבניות מסותתות, שללא ספק שימשו קיר של מבנה, ומתחתם נדבך של אבנים גדולות לא מהוקצעות. שבעה נדבכי קירות שנבנו זו על גבי זו ללא פער ביניהם.

לא הצלחנו להבין כיצד נוצר מערך כזה של קירות. האם אבני הבניה המלבניות נלקחו ממבנים בקרבת מקום?. בשלב זה לא העלנו על הדעת שבאתר חבויים מבנים עתיקים. בזה מתגלה כוחם של דעות קדומות, בשנות השמונים של המאה הקודמת איש לא האמין שבהרי יהודה, ליד מעיין, יכולים להסתתר מבנים עתיקים, כפי שהסתבר מאוחר יותר.

בסוף ימי הסקר סיכמתי את המלצותיי. את עין יאלו יש להכריז כאתר עתיקות, לבצע בו פעולות שימור וחפירה ארכיאולוגית, כך שבעתיד איש לא יעז לתכנן במקום שכונה חדשה.

   

הכתבה הבאה מספרת על מציאת מבנה קבור מתחת לאחת המדרגות החקלאיות והמאמצים לחיפוש מימון לביצוע חפירות ארכיאולוגיות נרחבות.