עברו של העתיד מטרות המחקר

ארכיאולוגיה נחשבת לעיסוק מעניין. יש חילוקי דעות לגבי תועלתה החברתית. האם כל התרומה שמחקר ארכיאולוגי מסוגל להציע היא פרסום מחקרים המיועדים לאנשי מקצוע, הצגת ממצאים במוזיאונים, ושחזור אתרים עתיקים לביקור תיירים?

ארכיאולוגיה כמקצוע אקדמי מוגדר כ"מדע העוסק בשחזור ולימוד תרבויות עתיקות, בהסתמך על ממצאים פיזיים שהתרבויות הללו השאירו מאחוריהן".

קיימות הגדרות בשפע: יש הרואים במקצוע זה מדע ואחרים "חקירת התרבות החומרית של העבר", ויש המשלבים ביניהם. העובדה שקיימות כל כך הרבה הגדרות מוכיחה עד כמה הארכיאולוגיה חסרה הנחת עבודה יסודית.

על פי ההגדרות המקובלות אין זה מתפקידו של ארכיאולוג מקצועי לחקור את האדם שיצר את המבנים, כלי העבודה ויצירות האומנות. אין הארכיאולוג אמור לדון בסיבות ובמניעים שהובילו להמצאות טכנולוגיות, לשיטות ארגון החברה, ולהתנהגות האדם.

המחקר הארכיאולוגי המקובל אינו אמור לחקור את הבעיות הקשות בהן הייתה נתונה האנושות בעבר, ואת הקשיים המלווים את קהילות העולם בימינו.

הצהרה זו עשויה להישמע כקטרוג נגד המחקר, מוסדות המחקר והמוזיאונים - אך לא זאת כוונתי. לדעתי לימוד ממצאי העבר יכול לפתוח אופק רחב של הבנות היכולות לשפוך אור על התנהגותנו כחברים בחברה האנושית ועל עתידנו.

במה עוסק המחקר הארכיאולוגי?

המחקר הארכיאולוגי המקובל עוסק במיון ממצאים, קביעת תאריכם וההשתלשלות הכרונולוגית של היישובים בהם נתגלו. על החוקר מוטל לנסות לשחזר את המבנים שנחשפו, ללמוד את הממצאים, דרך ייצורם וחומרי הגלם מהם נוצרו. לשם כך הוא יכול להיעזר בכימאים, פיזיקאים, גיאולוגים, אנתרופולוגים, ועוד בעלי מקצוע רבים היכולים לעזור בהבנת טכניקת הייצור של יצירות האדם.

חפירות ארכיאולוגיות מספקות את חומרי הגלם למקצועות מדע רבים: כגון היסטוריה, התפתחות הכתב והספרות העתיקים. בוטנאים נעזרים בממצאים ארכיאולוגים ללימוד התפתחות צמחים והתפתחות החקלאות. זואולוגים משתמשים בשרידי עצמות בעלי חיים למחקרם. אנתרופולוגים נעזרים בשרידי עצמות אדם ללימוד התפתחותנו הפיזית.

יש החוקרים אזורי תרבות מסוימים כגון אגיפטולוגים, אשורולוגים, חוקרי ארצות התנ"ך. יש המקדישים עצמם לחקר תרבויות יבשת אמריקה. ויש החוקרים את התרבויות הקלאסיות של יוון ורומא.

רבים החוקרים המתמחים בלימוד פרט אחד מיצירת האדם. אלה מתמחים בקרמיקה, פסיפס, כלי מתכת, תכשיטים ועוד. בהיותם מומחים העוסקים בתחום צר של יצירותיהם של האדם מחקרם מתעלם מן הקשר לאדם לחברה ולסביבה.

מחקר של תחום צר של פעילות האדם אינו מביא בחשבון את התנהגות האדם ומניעיו ואינו יכול לספק תשובות להבנת הדחפים הפיזיים והנפשיים המניעים את חיינו.

הגדרת ארכיאולוגיה של וויליאם פלינדרס פטרי

וויליאם פלינדרס פיטרי (1853-1942) המכונה "אבי הארכיאולוגיה" פעל רבות להעלות את המקצוע משוד עתיקות פרוע לחקר מסודר של עברו של האדם.

בהיותו ילד הבין את חשיבותו של הרישום המדויק של חשיפת עתיקות. את אהבתו למחקר מדעי קיבל מהוריו: אמו אן התמתחה בחקר מאובנים ומינרולוגיה. אביו היה מהנדס ומודד מקצועי. חולשתו הפיזית כנער מנעה ממנו לבקר בבית ספר, תפקיד שמילאו הוריו. בגיל צעיר למד בעצמו גיאומטריה וטריגונומטריה. מיוזמתו הוא מדד מבנים, כנסיות ומגליטים כמו סטונהאנג'. כבר בגיל שלוש עשרה התעניין בפירמידות של מצרים וחלם לבקר במקום.

משנת 1880 החל את מחקריו במצרים ומאז נודע כחוקר דייקן ומחדש. מעולם לא למד לימודים פורמליים, ובכל זאת התמנה לפרופסור לאגיפטולוגיה של אוניברסיטת לונדון. ממצאי חפירותיו במצרים מוצגים במוזיאון בלונדון הנושא את שמו.

הוא חפר באנגליה, מצרים וארץ ישראל. במחקריו הניח את היסוד לכרונולוגיה יחסית המתבססת על השוואת כלי חרס וממצאים אחרים.

אחת מתגליותיו החשובות היא מצבת הניצחון של פרעה מרנפתח, שהיה בנו ויורשו של רעמסס השני. במצבה זו מופיע לראשונה שם של שבט המכונה ישראל, ומכאן שמה מצבת ישראל.

כך הוא הגדיר ארכיאולוגיה:

"Archaeology – the knowledge of how man has acquired his present position and powers – is one of the widest studies, best fitted to open the mind, and to produce that type of wide interests and toleration which is the highest result of education." William Flinders Petrie, 1904 Methods and Aims in Archaeology. Macmillan and Co., London

הספר פורסם באינטרנט:

http://www.archive.org/stream/methodsaimsinarc00petruoft

שיטות העבודה המדעית התקבלו על דעתם של חלק גדול מהחוקרים, לעומת זאת דעותיו על הקשר בין פעילותם של דורות העבר להווה לא זכו לתשומת לב מספקת.

פטרי נקבר בירושלים ומצבתו נמצאת בבית הקברות הפרוטסטנטי שבהר ציון.

Sir William Matthew Flinders Petrie

המצבה על קברו בהר ציון

הבנתי את עצמי הבנתי את המין האנושי כולו

בשלב מסוים בחיי הגעתי למסקנה שחקר האדם – אני ואתה – חייב לכלול את הכול: האדם ויצירתו החומרית והחברתית. חקר האדם מתחיל בחקר עצמי. הבנת עצמי והאחרים יכולה להאיר את הסתירות בהן מתנהלים חיינו. הבנת עצמי, שכניי והחברה עשויים לעזור לי בהבנת תהליך השינויים שהתחוללו בהיסטוריה של האנושות.

לא יתכן לימוד היסטוריה במנותק מלימוד טבעו של האדם, המרחב הגיאוגרפי בו הוא יושב, והארגון החברתי בו הוא פעיל. היה לי ברור שללא בדיקה כוללת של כל האלמנטים המרכיבים את האדם ואת סביבתו לא ניתן יהיה להבין את הסתירות בתוכם אנו חיים.

מוזיאון כסקופ עולמי

לפעמים ממצא מיוחד ויוצא דופן מוצא מקום כבוד במבנה מיוחד, כפי שקרה לגופתו וחפציו של אוטזי איש השלג (ראה רשומה בבלוג הזה מה 21/10/2009) המוצג בעיר בולזנו שבצפון איטליה: Bolzano South Tyrol Museum of Archaeology

שרידיו התפרסמו מכיוון שגופו וחפציו נשמרו היטב מתחת לקרחון. ממצא ארכיאולוגי זה הפך ל סנסציה עולמית וחשוב לעיר בולזנו, לתושביו ולכלכלתם כפי שמודים מנהלי המוזיאון.

ללא ספק זו חוויה להתבונן בדמות של איש בגדיו וחפציו שנשמרו כחמשת אלפים שנה.

באתר האינטרנט של מוזיאון בולזנו מספרים שהבדיקות המדעיות ימשכו עוד שנים והחוקרים עשויים לגלות פרטים רבים על חייו של האיש, על מזונו ומחלותיו. מקום הולדתו ומקצועו.

המוזיאון מכין תערוכה מיוחדת שתוצג בין הראשון למרץ ועד ה15 בינואר 2011. בתערוכה זו יוצגו תוצאות המחקרים המדעיים האחרונים שנעשו באיש השלג וחפציו.

אם כל חשיבותו של המחקר המדעי לא נחקרו הסיבות למותו. האיש נרצח על ידי אחרים שרדפו אחריו, מדוע? כנקמה? רדיפת פושע? מריבה במשפחה? או כל אשמה אחרת שאנשים יכולים להטיל אחד בשני וכתוצאה מכך לגרום לתוצאה הרסנית.

חלק מהאנושות סבורה שיש אנשים שמגיע להם עונש מוות. אנשי מדע מכובדים ימשיכו לחקור פרטים על איש הקרח ואולי באחד הימים נשמע שגם הם מבינים את מה שכל כך בולט: בני אדם עוסקים מאז ומתמיד ברצח חינם של אדם בידי אדם.

אוטזי איש השלג השיחזור

-

קהל רב מחכה לתורו להיכנס למוזיאון בבולזנו בו שוכן "אוטזי איש השלג"