יום רביעי, 10 בנובמבר 2010

הבהלה לזהב

מקובל לחשוב שאדם מכיר את עצמו. האם אני מכיר את עצמי?!

הייתי בטוח שהתשובה חיובית, שאני מכיר את חולשותיי ואת מעלותי. סברתי שאני אדם ישר, לא חמדן ואחראי. והנה נתגלה עד כמה הצהרה זו רחוקה מהמציאות. מעשה שהיה כך היה: בזמן אחרון אני זקוק לקניית מכשירים וטיפולים רפואיים: משקפיים, מכשיר שמיעה, טיפול שיניים, שללא ספק רכישתם תכביד על תקציב המשפחה.

באחד הימים נתקלתי בכתבה: "איך להיות עשיר". הכותב מסביר כיצד שינוי גישה יכול לעזור, לכל אחד שירצה בכך, להפוך מאיש על התחייבויות" לאיש על נכסים". איש בעל התחייבויות, כותב בעל המאמר, רוכש כל הנחוץ לקיומו: בית, רהיטים, מכשירי בישול למטבח וכו'. לאמור אדם בעל התחייבויות מוציא כספים. לעומתו אדם בעל נכסים כולם עובדים עבורו: מפעליו, עובדיו, מניותיו, הבתים שהוא משכיר.

מיד ניצת בתוכי רצון שלא ניתן לכיבוש להפוך לאיש עשיר. אם אלמד את השיטה המוצעת יתאפשר לי לרכוש את כל הנחוץ לי ולמשפחתי, ואולי שמעתי לחישה, אולי גם להחליף דירה, וגם לנסוע לחו"ל ואולי גם וגם וגם... בתמימותי תמיד חשבתי, שאני אדם המוכן להסתפק במועט והנה מתגלה אמת שונה: יש בתוכי שני אנשים, אחד המסתפק במועט ואחר החפץ להתעשר. שניהם דרים בתוכי מבלי שאחד יודע על קיומו של האחר. האם האיש המשתוקק להתעשר הוא ישר? בחנתי בתוכי והבנתי שהאיש הזה מוכן לעגל פינות. האם זה אומר שאני לא אחראי למעשיי, זאת שאלה שאני מעדיף בינתיים להשאיר פתוחה.

למה אני מספר לכם את כל זה? כי רשומה זו דנה בתופעה פסיכולוגית המכונה "הבהלה לזהב". אנשים נדחפים למעשים היכולים לדעתם להפוך אותם לעשירים. הם עשויים להשקיע מאמצים כבירים ולהסתכן בסכנות חמורות בכדי להפוך לבעלי ממון, ולא רק להתעשר כי אם גם לרכוש מעמד חברתי ותהילת עולם.


מתברר שרבים עשויים להאמין שמציאת זהב, משחק בקזינו, השקעות בבורסה או הקמת מפעל יהפכו אותם לבעלי אמצעים.

למען העושר וכיבוש עמדת כוח בחברה יש הבוחרים בדרך הפשע והמרמה. הגם שהם יודעים שקיימת אפשרות שמעשיהם יובילו אותם לבית הסוהר. רבים לא עושים חשבון (עיתונים ו TV מלאים כתבות עליהם) ומטילים עצמם לדרך שלדעתם תוביל להשלמת חלומם.

דחפים אלה הם חלק מהפסיכולוגיה של כולנו. נכון החשש מהסכנות או הפחד להיאסר עשויים לגבור על הדחף להתעשר ולהרתיע רבים מלהיכנס להרפתקה מפוקפקת.

אירופה של סוף ימי הביניים היא דוגמה מצוינת לבהלה לזהב.

ספנים הרפתקנים ומחפשי ארצות מאירופה של סוף ימי הביניים חזו את האפשרויות הכלכליות העצומות בארצות שהחלו להתגלות: האיים האזורים, אפריקה, איי הים השקט, אמריקה. אנשים אלה עסקו בסחר של מצרכים בעלי ערך רב באירופה של אותה תקופה: מסחר בזהב, שנהב, משי, עבדים ונשק, ובמיוחד המסחר בתבלינים.
ספרד ופורטוגל היו הראשונות שיצאו לאוקיינוסים לשם מסחר וכיבוש ארצות. העושר שנפל בחלקם של הכובשים הביא מאות שנים של סבל וייסורים לעמים שנכבשו, לעבדים שהופרדו בכוח מביתם ולעובדי כפיה בשדות הכותנה וקני הסוכר.

אירופה בסוף ימי הביניים

המסחר הבינלאומי בימי הביניים התרכז בערי מדינות כמו ונציה ופירנצה. ערים אלה היו מעצמות ימיות שרכזו את הסחר בין אירופה למזרח. תהליך זה שינה כיוון במאה החמש עשרה: האימפריה העות'מאנית כבשה את דרום מזרח אירופה, צפון אפריקה וחצי האי ערב. ובכך גרמה לניתוק אירופה מהמזרח הרחוק. עם כיבוש קונסטנטינופול ב 1453 נחסמה סופית הדרך של סוחרי מערב אירופה לסין ולהודו. האימפריה התורכית וממלכות ערב הפכו למתווכים בין אירופה למזרח וגרמו להאמרת מחירן של סחורות מיובאות מהמזרח כמו זהב, משי, פנינים, שנהב ותבלינים.

כיבוש קונסטנטינופול על ידי האיסלם היה סימן מבשר רע להמשך המסחר עם הודו וסין.

חצרות מלכי אירופה, אציליה ועשיריה היו להוטים אחרי סחורות המזרח. חשובים במיוחד היו התבלינים, באין אמצעי לשימור בשר הפלפל השחור, שהובא מאזור מאלאבר שבהודו, מילא צורך חיוני.

לתיקון המצב חברו יחד מדענים, סוחרים, ספנים והרפתקנים בניסיון למצוא דרך חליפית למזרח. ספני פורטוגל כבשו היאחזויות לאורך חופי אפריקה וסקו דה גמה (Vasco de Gama ) מצא דרך לעקיף את אפריקה ולהגיע לנמלי הודו.
הספרדים, לעומת זה, חיפשו דרך להודו על ידי שייט למערב, ובדרך זו גילו את אמריקה.
חיפוש אחר זהב עושר וכבוד שהתרחש בסוף ימי הביניים העלה את פורטוגל וספרד לדרגת אימפריות. הן התעשרו על חשבון עמי אפריקה ואמריקה. מאות אלפי תושבי אפריקה הפכו עבדים והעמים ששכנו במקסיקו, מרכז ודרום אמריקה עברו סבל ותלאות קשים ותרבותם כמעט נעלמה.

ספני פורטוגל מעזים לצאת אל הים הפתוח

עד סוף ימי הביניים ספני אירופה לא העזו לחצות את האוקיינוסים. הם הסתפקו בשייט חופים. הסיבות היו בעיקר טכניות, לא היו מכשירי ניווט משוכללים והאניות היו חלשות מכדי לעמוד בסערות ובזרמים החזקים של הים הפתוח. בנוסף לכך היה גם מחסום פסיכולוגי, רבים מיורדי הים האמינו שבאוקיינוסים קיימות מפלצות היכולות לבלוע אניות ויש מקומות בהם הים רותח. קשה היה לגבור על מיתוסים כה מפחידים.



נסיבות הזמן גרמו למצב הזה להשתנות: לקראת סוף המאה החמש-עשרה ספרד ופורטוגל השיגו את עצמאותם. הם ניצחו את המורים ואיחדו את ארצם תחת הגמוניה נוצרית. כיבוש גרנדה על ידי המלכים הקתולים פרננדו ואיזבל ואיחוד פורטוגל שמו קץ לשיתוף פעולה שהיה קיים דורות רבים בין ספרדים מורים ויהודים. היהודים נדרשו להמיר את דתם או לעזוב את ספרד ופורטוגל.

שתי הממלכות חסרות אוצרות טבע, לעומת זה יש להן חופי ים ארוכים ומסרת של מסחר ימי. כאשר הדרך לארצות המזרח נחסמה ספני שתי הארצות האיבריות היו מוכנים לחיפוש דרכי ים חדשות.

בין פורצי הדרך היה אחד מאצילי פורטוגל בשם אנריקה (Enrique), בנו השלישי של מלך פורטוגל ז'ואן הראשון. עליו מספרים שהיה מלומד ומומחה בקרטוגרפיה ובספנות. הוא ריכז סביבו מדענים, גאוגרפים ומומחים בכל שטחי הקרטוגרפיה השייט והספנות. הוא יזם הקמת עיר נמל ובה בית ספר ללימוד גאוגרפיה ותורת השייט. העיר, היום סגרס (Sagres) נמצאת בקצה הדרום מערבי של פורטוגל, נמלה הפך למרכז יציאה למסעות לגילוי ארצות לא ידועות.

בתקופתו פותחו סוגי אניות מפרש חדשות בשם נאו Nau וקראבלה Carabela אניות שהיו גדולות מספיק לשאת אנשים ומטען גדולים מהמקובל, כמו כן מים ומזון שיספיקו לשייט של כמה שבועות.

בהתפתחות הקרטוגרפיה והאסטרונומיה היו מספר יהודים שנודעו בשל מחקרם המדעי לפיתוח הספנות. ביניהם אברהם זכות, לוי בן גרשון ואברהם קרשקש.


אברהם זכות היה רב ומלומד שנולד בסלמנקה שבספרד. ר' אברהם זכות היה אסטרונום שפיתח לוחות ומכשירי ניווט, הישגיו הקנו לו מקום בצוות המדענים ששיתפו פעולה עם אנריקה . מאחר שלא הסכים להמיר את דתו גלה מחצי האי האיברי, ובסוף חייו הגיע לירושלים.

לוי בן גרשון התגורר בצרפת בחבל ארגוניה. בנוסף להשכלתו הרבנית היה איש מדע, רופא, מתמטיקאי ופילוסוף. מחקריו באסטרונומיה פורסמו בלטינית. הוא פיתח מכשיר אסטרונומי למדידת מרחקי הכוכבים ששימש נווטים בלב ים.
שמו של אברהם קרשקש קשור לבית הספר לקרטוגרפיה שהוקם בפלמה דה מיורקה. מפות עולם ששרדו מאותה תקופה נמצאות באטלס הקטלאני שצויר בשנת 1375.

מלומד נוסף היה מרטין בהיים ( Martin Behaim) בהיים היה מלומד גרמני, שנקרא לחצרו של מלך פורטוגל ג'ון השני (King John (João II) יחד עם אברהם זכות ולוי בן גרשון לפיתוח הקוסמוגרפיה והקרטוגרפיה. בהיים פיתח אסטרולב עשוי נחושת שהחליף את מכשירי העץ הכבדים. הוא ידוע בשל בניית דגם גלובוס של כדור הארץ, שהמפה שעליו מציגה את הארצות הידועות באותה תקופה, ללא יבשת אמריקה. הגלובוס שרד ונמצא במוזיאון של העיר ניורנברג בגרמניה. http://en.wikipedia.org/wiki/Martin_Behaim



מפת העולם שבדגם הגלובוס של מרטין בהיים


פיתוחים אלה הביאו לגילוי מחדש של האיים הקנרים והאזורים, איים ששימשו בסיס להמשך הכרת חופי אפריקה, הדרך להודו וכבסיס להפלגות ליבשת אמריקה.

בשנת 1486 הגיע הספן הפורטוגזי דיניס דיאז Dinis Días עד לקצה הדרומי של אפריקה, ליד כף הסערות. המלך הפורטוגלי ג'והן השני כל כך שמח על התגלית שהחליף את שם המקום לכף התקווה הטובה, שם הקיים עד היום.

מה היו המטרות של גילוי וכיבוש ארצות לא מוכרים? המטרה הראשונית הייתה למצוא דרך עקיפה להודו ולארצות המזרח בכדי להשתחרר מהתלות בסוחרים ערביים. המטרה השנייה הייתה הרצון להפוך את האוכלוסייה של "הפגנים הנבערים מדעת ומאמיני האלילים" לנוצרים אדוקים. ספנים ואנשי צבא יצאו למסעות גילוי וכיבוש מסיבות שונות: סקרנות והרפתקנות, התעשרות כיבוש מעמד חברתי ותהילת עולם.

האיבה בין נצרות לאסלם גרמה למלחמות רבות. נוצרים רבים האמינו שיש להלחם בכופרים.

אנריקה האציל הפורטוגזי, גם הוא נוצרי אדוק, נלחם באסלם והאמין בצורך להעביר את כל האנושות לדת האמת, כלומר לנצרות. בפקודתו נחטפו תושבים אפריקנים שחורים לפורטוגל במטרה לחנכם מחדש ולהפכם לנוצרים. לאחר שתושבים אלה נמשכו לנצרות הם נשלחו חזרה לארצם כדי שישמשו מפיצי הנצרות. האם האציל הפורטוגזי היה נאיבי עד כדי כך שהאמין שהאנשים שחטף מארצם יעשו כרצונו?! סוחרי פורטוגל פירשו אחרת את מעשיו, הם החלו לחטוף את תושבי אפריקה ולמכרם לעבדות. כך החלו ארבע מאות שנים של סחר עבדים שהמיטו אסון על מיליוני אנשים שנחטפו מביתם והוכרחו לעבוד בתנאי עבדות מחפירים.
השפעתו של אנריקה הייתה חשובה מאוד להתפתחות טכנולוגית הספנות, מכשירי ניווט והכרת האוקיינוסים, עד כדי כך שהוא נרשם בהיסטוריה בשם אנריקה הספן (Enrique el navegante).
האציל אנריקה נקבר בארון אבן מפואר ובו מגולפים צלב ואניית מפרשים. הארון נמצא בכנסיית העיירה בטלהה (Batalha ) צפונית לליסבון.



רונו של אנריקה הספן בכנסיה בעיר בטלהה בפורטוגל





בין מדעני וספני התקופה היו כאלה שטענו שניתן להגיע למזרח בשייט לכיוון מערב
. האיש שהתעקש על כך היה ספן בשם קריסטופר קולומבוס. הוא הציע את שרותיו למלכי הולנד, אנגליה ופורטוגל אך רק מלכי ספרד פרדיננד ואיזבל נענו להצעתו.


קולומבוס שט מערבה באוקיאנוס האטלנטי ואחרי חמישה שבועות הגיע לאחד מאיי בהמה. הוא חשב בטעות שהגיע להודו מכאן הכינוי שניתן לתושבים שהוא פגש: אינדיאנים, אינדיוס (Indios) בספרדית.

אף כי אוכלוסיית האיים ויבשת אמריקה הייתה מורכבת מלאומים רבים הכינוי אינדיאנים דבק בהם עד עצם היום הזה. כינוי זה כולל את כל האומות והלאומים המקוריים של קנדה, ארה"ב, מרכז ודרום אמריקה. נתינת כינוי כה נרחב מסמל את חוסר ההבנה וחוסר היחס של עמי אירופה להכיר ולכבד את התרבויות הרבות והשונות שפגשו ביבשת אמריקה.

פורטוגל סוחרת בתבלינים, זהב ועבדים

ספני פורטוגל השיגו יתרון טכנולוגי בספנות של המאות הארבע עשרה והחמש עשרה. יתרון זה הביאה אותם לחופי אפריקה לדרום אמריקה, להודו לסין וליפן. עיקר עניינם היה במסחר בזהב, אבנים יקרות, פלפל, ושנהב. תמורתו הביאו מאירופה כלי ברונזה, בגדים, כלי עבודה, יין, סוסים וכלי נשק. הפורטוגזים סחרו בעבדים אפריקנים, חלק הובאו לאירופה לעבוד במשקי בית אך הרוב נמכר לסוחרים ערביים שעשו הון במכירתם ברחבי ממלכות ערב. משלחות הפורטוגזים יסדו מבצרים לאורך חופי אפריקה ואסיה ובאיים כמו מדגסקר ומלקה ועד ליפן.
תקופה זו הייתה תור הזהב של פורטוגל שהפכה לאימפריה. התוצאות ניכרות עד עצם היום הזה בארמונות ובכנסיות מפוארות שנבנו בכל המדינה. כגון הכנסייה אם האל (Madre de Deus ) בליסבון שמבהיקה בקישוטי הזהב שבה.

כנסיית Madre de Deus בליסבון פורטוגל


עושרה של פורטוגל של המאות 15-16 נבנה על המסחר. הסחורה שהביאו מהארצות החדשות הפיקו רווח גדול. הפלפל השחור (piper nigum) מקורו ביערות הגשם של קראלה (Kerala) בהודו, שנמלה בעיר קוצ'ין. האזור הפך למרכז סחר של פלפל וקינמון וסחורות שונות אחרות כמו פנינים, בדים ומלמלה (muslim ).

הסחר בין הודו לאירופה הביא לאזור קרלה ולעיר קוצ'ין סוחרים יהודים, חלקם היו ממגורשי פורטוגל וספרד. האוכלוסיה הרב גזעית של הודו התייחסה יפה ליהודים, שליטים הודיים פרשו עליהם את חסותם. אבל גורלם הקשה של היהודים רדף אחריהם עד הודו הרחוקה. במאה ה15 וסקו דה גמה הגיע לחופי קרלה והפורטוגזים יסדו בה מושבות לאורך החוף. יחד עם הכובשים הגיעה האינקוויזיציה ואתה נתחדשה רדיפת היהודים.

גם אם ידעתי עד כמה קשה השנאה נגד היהודים נדהמתי ללמוד כיצד היא הרעילה את לבבם של נוצרים בפורטוגל וספרד של אותם ימים.


בית הכנסת הפרדאסי בעיר קוצ'ין, קראלה בהודו (נבנה ב 1568)

הפרק הבא ידון בקורות המפגש בין בני אירופה, לבין תרבויות האינקה בפרו והאצטקים של מרכז אמריקה. רדיפת הכובשים הספרדים אחר הזהב והכסף הובילה לתוצאות הרות אסון לעמי האזור. פרשת הכיבושים נפתחה במאה ה 14 עם התיישבות האיים הקנריים והאזוריים ונמשכה בגילוי יבשת אמריקה. הזהב והכסף שנתגלו במרכז ובדרום אמריקה הובילו ספנים והרפתקנים לחיפושים אחר עיר בעלת עושר אגדי: אל דורדו (El Dorado) בספרדית המוזהב. לשם כך אורגנו משלחות חיפוש ברחבי היבשת. הרבה יותר מאוחר התברר שלאגדה יש בסיס במציאות. פשר האגדה נמצא בפסל זהב המוצג היום במוזיאון הזהב של בוגוטה עיר הבירה של קולומביה.
הוסף רשומת תגובה