עיקרי הדברים

קיצור קורות חיי

עבודה זו בא לעולם כתוצאה מהאופי הלא כל כך מקובל בו "התברכתי". בהיותי ילד היה לי קשה מאוד לקבל את התנהגות המבוגרים, את חוסר היושר ביחסים בינם לבין עצמם, ואת האופן שבו ניסו להסתיר ממני דברים שלא ניראה להם נוח לדבר עליהם. החברה בסביבתי נחלקה בין עשירים לעניים, בין בעלי כוח וחלשים, גם הן סתירות אותן לא הצלחתי להבין.
בהיותי נער לא העזתי להביא את רגשותיי בפומבי. כך נוצר זעם כבוש, שברבות הימים גרם לצרות רבות. בגיל ההתבגרות ניסיתי להלחם למען תיקונו של אי הצדק בחברה. המאבק הזה נבע מהתמרמרות, ולא נשא כל תוצאה חיובית, כפי שנוכחתי מאוחר יותר.
רק בהגיעי לבגרות חלה אצלי הקלה במועקה אותה חשתי במשך שנים רבות. הבנתי שהעולם וגם אני בתוכו חיים בסתירות וההקלה יכולה לבוא בעיקר מהבנת את עצמי. ללימוד העצמי הייתה תוצאה חשובה: רגעי איזון נפשי, בהם יכולתי להקשיב לקול פנימי, קול המכיל ידע אמיתי יותר מכל שניתן לרכוש בבתי ספר.
כאשר הרהרתי בגורמים שהביאוני לידי הקשבה לקול פנימי זה, העליתי בזיכרוני רשמים מקורות חיי, אותם רשמים שהשפיעו עלי במיוחד ונשארו חקוקים בזיכרוני. העלתם על הכתב עזרה לי להבין, במידה מסוימת, את מצבי, ועשויה אולי, לעזור, גם לקוראי שורות אלה.
הבנת מצבו המורכב של האדם יכול לבוא אך ורק כתוצאה מהתפתחות אישית.  הבנת ההתפתחות האישית אינה קלה לעיכול, ומי שירצה לשקול את מצבו האמיתי רצוי שיקשיב לעצמו הפנימי בתשומת לב יתרה.
עליתי לארץ עם קבוצת צעירים בכוונה להקים יישוב חדש. לא היה לי, כמעט, ידע ביהדות. את שהחסרתי במשך עשרים השנים הראשונות של חיי שאבתי בצימאון ממורים וממדריכים שהתנדבו להרביץ תורה לעולים חדשים חסרי בינה. הם הרוו, בסבלנות ובהתמדה, את כמיהתנו להכרת המולדת החדשה ואת, בעלת מסורת עתיקת יומין.
בשנות החמישים של המאה הקודמת התגוררתי בקיבוץ מצר; עקב חפירות שנעשו לשם הכנת שוחות הגנה ליישוב נפלטו מהאדמה שברי חרסים וכלי אבן שנראו עשויים בידי אדם. באותה תקופה לא הייתי מודע למשמעות הממצאים, אך כלי האבן היו יפים להפליא והציתו את דמיוני. אחד החברים סיפר לי שאלה הם כלי עבודה מאבן צור, שנעשו בידי אנשים שחיו במקום זה לפני אלפי שנים. הוא אסף מספר דוגמאות והראה אותן לחובבי ארכיאולוגיה ותיקים, מהם למדנו שכלי הצור שייכים לתרבות המכונה כלקוליתית, מלפני כחמש או ששת אלפי שנה. האנשים אליהם פנינו אמרו שהממצא חשוב ויש להודיע עליו לרשויות. למשק הגיעו מספר ארכיאולוגים שהתעניינו מאוד בתגליות שלנו וארגנו חפירה ארכיאולוגית מסודרת. מתוך סקרנות התנדבתי לעזור לחופרים, זה היה הצעד הראשון שאחריו באו יותר מארבעים שנות עבודה במקצוע, כתוצאה מהם החלטתי להביא לפרסום את  רעיונותיי.
בשנת 1967 השתתפתי במלחמת ששת הימים. לאחר תום הקרבות שבתי למקום עבודתי, במשרדי אגף העתיקות, עמוס חוויות קשות ורשמים מופלאים. זכיתי לעבור ביעף במקומות עליהם קראתי בספרים: שעה קלה עמדתי בהתרגשות מול הכותל המערבי; מבעד לחלון הרכב בו נסענו הצלחתי לקלוט את שלושת המצבות העתיקות שבנחל קדרון: יד אבשלום, קבר זכריה וקבר בני חזיר. משם המשכנו לנסוע בכביש החוצה את ארץ בנימין, הרי בית אל ודרך שילה עד לשכם. המסע ערך שלושה ימים והסתיים מול קנטרה שבמרומי הגולן. עבור תלמיד לארכיאולוגיה ועולה יחסית חדש, היה זה מימוש חלום. גם אם הדבר התרחש בנסיבות קשות של מלחמה. מספר ימים לאחר שובי משירות המילואים פרופסור אברהם בירן, מנהל אגף העתיקות דאז, הזמין אותי למשרדו ובפיו בשורה: "אני ממנה אותך לפקח ארכיאולוגי על אזור יהודה מירושלים דרומה עד חברון". לאחר הביקור הקצר בכותל המערבי, בהר אפריים ובגולן, התרגשתי מאוד מן ההזדמנות להכיר את ארץ יהודה. בתום חמש עשרה שנים של ישיבתי בארץ הגעתי למערת המכפלה ולנופים הקסומים של הרי יהודה וחברון.
כיום לאחר כמה עשרות שנים נוספות בארץ, אני מודע לעובדה כי לימודי היהדות, הפגישה עם ארץ האבות, החפירות והמחקר הארכיאולוגיים היוו גרעין לגיבוש רצון להבין את התנהגות האדם כפי שזו באה לידי ביטוי ביצירתו הטכנולוגית, האומנותית החברתית והדתית.
בשנת 1977 הוזמנתי לביקור של כמה חודשים במקסיקו. הייתה זאת פגישה עם תרבות לא מוכרת לי ועם ארכיאולוגים שחיפשו בשרידי העבר את שורשי תרבותם. הכיבוש הספרדי הקפיץ את עמי האזור לעידן אחר, זר ומנוכר, וקטע לחלוטין את הקשר אם מסורתם ועם מקורות צמיחתם של עמי האזור. פגישה מיוחדת זו גרמה לזעזוע בהשקפתי על מקצוע הארכיאולוגיה. התברר לי שחקר שרידי העבר יכול להביא להבנת צדדים רבים בהתנהגות האדם – היבטים שעד אז לא ידעתי על קיומם.
מקצוע הארכיאולוגיה, כפי שהוא נלמד במוסדות אקדמיים רבים, עוסק בחקר כלי עבודה, חפצי אומנות ומבנים ששרדו מימים עברו. המחקר הארכיאולוגי מתמקד בחקר ממצאי החפירות, מיונם וחלוקתם לתקופות, אין במחקר זה מקום להבנת האדם או התנהגותו. תפקיד זה מתחלק בין אנטרופולוגים, פסיכולוגים, היסטוריונים, ופילוסופים: כל אחד מן המקצועות האלה עוסק בחקר תחום מצומצם בהוויית האדם. מעט מאוד נעשה בכדי לחבר בין התחומים השונים. אומנם יש לציין כי קיימת מגמה של לימודים בין-תחומיים, כאשר חוקר מחפש תשובות לשאלותיו בתחומי לימוד אחרים. ניסיונות אלה אינם מתיישבים עם דעותיי, כפי שניתן יהיה להסיק מפרסום בבלוג.
גם החינוך הניתן בבתי הספר שלנו אינו עוסק באדם: החינוך המודרני מכשיר תלמידים למלא תפקידים מקצועיים מוגדרים, שעיקר מטרתם פרנסה. ברוב בתי הספר אין מקום לבחינת התהליכים והתמורות שעברו על האנושות מראשיתה ועד ימינו. האם ניתן לשנות מגמת זו של החינוך?. פגישותיי עם מספר מורים ומחנכים במשרד החינוך שכנעו אותי שכרגע מגמה זו לא ניתנת לשינוי.
הרעיון שיש צורך בשינוי במגמת החינוך היה מעורפל, ולא הצלחתי להעלותו על הכתב, אבל הייתי בטוח שיש דרכים טובות יותר מאלה המקובלות. נראה לי, כמו לאנשים רבים, שתפקיד החינוך להקנות לדור הצעיר כלים להתמודד עם השאלות האמיתיות של החיים. המקצועות הנלמדים בבתי ספר אין בהם להקנות הבנה על מקומו של התלמיד בעולם.
כמו כל דבר אחר, לרעיון יש דרך משלו לצמוח ולהתגבש, ועל כך יסופר בהמשך. המחשבות על נושא החינוך והחפירות הארכיאולוגיות שבצעתי הביאו אותי להקמתו של מוזיאון פעיל עין יעל, וגם נושה זה יפורט בהמשך.

הסקר הארכאולוגי של עמק רפאים

הכל החל בשנת 1980 כאשר הנהלת אגף העתיקות והמוזיאונים החליטה לערוך סקר ארכאולוגי באזורים המיועדים לפיתוח מערב ירושלים. כשהוצע לי לסקור אזורים סביב ירושלים שמחתי, ובמיוחד כאשר הבחירה נפלה על עמק רפאים: האזור נראה בעיניי כנוף תנכי הטומן בחובו סודות רבים - דעה בהחלט אישית, בזמנו היה חסר כל בסיס עובדתי. תוצאות הסקר והמחקר לאחריו הצדיקו את ציפיותיי מעל ומעבר למצופה. בסקר הארכאולוגי של קטע מהעמק נמצאו שברים של כלי חרס שהשתייכו לרוב התקופות ההיסטוריות של ארץ ישראל. בשטח נמצאו חוות חקלאיות עתיקות, מערות קבורה, מתקנים חקלאיים חצובים בסלע שרידי כבשני סיד ומבנים בודדים. על פני השטח לא הבחנו בשרידי יישובים כל שהם.
בנוף בלטו אלפי מדרגות חקלאיות ומספר מעיינות קטנים שמימיהם זרמו בתעלות, התעלות הובילו את המים לברכות אגירה. האתגר היה לקשר בין כל הממצאים ולנסות להכין תמונה ישובית שלמה ככל שניתן. אותי סקרן לדעת מי היו אלה שבנו והשתמשו בכל כך הרבה מדרגות חקלאיות.
לשם בירור השאלות הוחלט לערוך סקר ארכיאולוגי וסידרה של חפירות בדיקה. הבדיקה הראשונה נעשתה בשיפולי הר משואה. המטרה היתה לברר כיצד נבנו המדרגות, ענין אותנו לדעת באיזה תקופה נבנו וכמה זמן שימשו למטרתם. בחרנו את אחת המדרגות והתחלנו להוציא את האדמה בצורה מסודרת. באדמה נמצאו אבנים מגדלים שונים ושברי חרסים מתקופות שונות - מילוי שללא ספק היה מעשה אדם. הרעיון המקובל באותה תקופה היה שהמדרגות החקלאיות מולאו כתוצאה מסחף טבעי. שכבות סחף טבעי מותאמות לכוח הסחיפה של מי הגשם, כתוצאה מכך נוצר שכוב מסודר ואחיד, בחתך שעשינו לא היה כל שיכוב מסודר, המילוי היה מורכב מאדמה ואבנים בגדלים שונים - מילוי שיכול להיווצר רק כתוצאה משפיכת אדמה בידי אדם. קיבלנו תשובה על שאלה אחת: אדמת מילוי המדרגות הובאה למקום על ידי החקלאי שבנה אותה.
עדות נוספת לכך שהמדרגות מולאו בידי אדם נמצא בחפירות בדיקה שבצענו במדרון הדרומי של הר משואה. בחפירות אחת המדרגות החקלאיות חיכתה לנו הפתעה: לאחר הורדת מילוי טרסה החלו להופיע ממצאים לא צפויים: שברי חרס ועצמות בעלי חיים. לאחר הניקוי התברר שחשפנו מוקד בישול ובו עצמות חזיר חרוכות. ראש החזיר היה במצב השתמרות טוב והוא נלקח לאחר כבוד לבדיקה זואולוגית. אז גילינו ששרידי המוקד היו מונחים על הסלע האם. כלומר: האנשים שצלו את החזיר הבנו את מתקן ישר על הסלע האם, כלומר בזמן של צליית החזיר המדרון היה חשוף. בשנת 1980 היו אלא תגליות מהפכניות. התברר כי יישוב אוכלי החזיר היה יישוב פרזות מהתקופה הכנענית וגילו כארבעת אלפים שנה. לראשונה התגלו בירושלים, מחוץ לחומות, שרידי יישוב מתקופה זו. כמה שנים מאוחר יותר יחשפו כמה מבתי הכפר ובית הקברות בו התושבים הגיעו אל אל מנוחתם האחרונה.
התברר שהאזור היה מיושב בזמן שאנו מכנים התקופה הכנענית. ישובים אלה כוסו לגמרי על ידי המדרגות חקלאיות עד כדי כך שאפילו שברי חרסים, שבדרך כלל מתגוללים על פני השטח לא היו בנמצא.

ערימות הסלעים במלחה

בסקר הארכאולוגי של שטחים מדרום למנחת (מלחה) נמצאו מספר ערמות אבן שהתנשאו לגובה של כ 2-3 מטר. מקובל היה לחשוב כי ערמות מסוג זה נעשו לצורך סיקול שטחים לחקלאות. שברי החרסים הבודדים שנמצאו בפסגת הערימה השתייכו לסוף ימי הבית הראשון וכמובן עוררו את סקרנותנו. תוכנית לבניית מרכז מסחרי במקום אפשרה לקבל מימון לביצוע חפירות הצלה. החפירות חשפו שרידי של כפרים חקלאיים. בשכבה העליונה חשפנו מבנים גדולים יחסית שנבנו גושי אבן ומתחתם קירות לבנים המונחות על בסיס אבן. את הממצאים ניתן היה לשייך לאלף השני לפני הספירה.

חפירת ניסיון בעין יעל

חפירת בדיקה קטנה שביצענו בעין יעל חשפה קטע של מבנה בנוי אבני גזית, סוג בנייה לא מקובל באתר חקלאי. ממצא זה הצית את דמיוני - החלטתי להשיג מימון לביצוע חפירה נרחבה יותר. פניתי לקרן לירושלים; ראש העיר דאז טדי קולק ואנשיו נרתמו לעזרה. ביקור קצר באתר של משפחת שווארץ מניו יורק הניב תרומה שהספיקה לממן חמש עונות חפירה.
בחפירות הארכאולוגיות נמצאו מבנים רומיים בהם שני בתי מרחץ וכמה חדרים ששימשו את בעלי הבית. מבנה מפואר עם רצפות פסיפס יפות ופרסקו צבעוני שקישט את הקירות. שברי פרסקו רבים היו פזורים במפולת המבנה ועל גבי הרצפות, מהם הצלחנו לשחזר שני פנלים.
לאחר סיום החפירות עמדנו בפני דילמה: להוציא את הפסיפסים היפים ולהטמינם במחסן, שם איש לא יראה אותם שנים רבות או לחפש מימון להקמים אתר פתוח לקהל. שתי דרכים עמדו לפני: לשכנע מוסד קיים לקחת על עצמו את המשימה או לייסד עמותה ציבורית. לאחר בירורים שארכו מספר שנים, בחרתי לייסד עמותה ציבורית. המזל האיר פנים ומספר אנשים אוהדי הרעיון נרתמו למשימה והם ממשיכים במלאכתם עד ימינו אלה.

איור 1. שיחזור[1] קטע מהפרסקו שעיטר את הקיר הדרומי של חדר האוכל Tricliniun

מוזיאון פעיל עין יעל 

לעבודת החפירות גויסו מתנדבים מכל העולם, במשך חמשת עונות החפירה זרמו אלינו מאות מתנדבים.
העבודה בחפירה ארכאולוגית בדרך כלל קשה ומשעממת ורק גילוי של ממצאים מיוחדים כמו כתובת עתיקה או חפץ בעל ערך אומנותי מיוחד עשוי להביא לרגעים של התרוממות רוח. על מנת להוסיף עניין לעבודה החלטנו לתת לציבור המתנדבים אפשרות להתנסות בסוגי מלאכות קדומות. מאחר ובעין יעל קיימים מרבצי חומר ומעין מים חיים, הצענו למשתתפים להתנסות במלאכת הקדרות. אחד משטחי ההתעניינות שלי היו ניסיונות שיחזור של מלאכת הקדרות הקדומה. יחד עם המתנדבים בנינו כלי חרס בידינו ושרפנו אותם בבור באדמה.
אחת מנשות הצוות, אזרחית אוסטרליה, מומחית באריגה מסורתית הציעה לבנות נול אריגה מסורתי ולהדריך מתנדבים שירצו בכך להתנסות במלאכה. רוב החופרים התלהבו מהתנסויות אלה. לאחר שעות העבודה בחפירה החלו ללמוד את מלאכות עתיקות.
בעונת החפירות השלישית הגיע לעין יעל כומר נוצרי בעל ניסיון רב בבנייה בבוץ. הוא למד את המלאכה מילידים ביבשת אפריקה. הוא הדריך אותנו וכמה מן המתנדבים במלאכת ליבון לבנים.
כך נולד הרעיון של הקמת סדנאות ללימוד התנסותי של מלאכות עתיקות. בין שאר המתנדבים אגיעו אלינו קבוצות צעירים מהחברה להגנת הטבע. השתתפותם בסדנאות המלאכה הוכיחה לי עד כמה התנסות זו עשויה להועיל בחינוך בני נוער.
כל זה הוביל אותי לרעיון של שילב בין אתר ארכאולוגי מרשים לבין גוף שמטרתו לימוד ושיחזור מלאכות עתיקות ומסורתיות. ביצוע המשימה דרש ממני סבלנות רבה והיה כרוך בלא מעט מפחי נפש. הקמת מוזיאון פעיל היתה לא זכה לאוהדים רבים ולפעמים המשימה נראתה כבלתי אפשרית. אך מכיוון שהפרוייקט היה מענין ומאתגר המשכתי לעסוק בו. ובכל זאת היו אנשים שהרעיון הלהיב אותם והיו מוכנים לעזור. הצעד הבא היה לתרגם רעיון מעורפל לתוכנית מדויקת.
מקצוע הארכאולוגיה הציב לעצמו מטרות מוגבלות מאוד. אחד העיסוקים האובססיביים של אנשי המקצוע (כולל אותי) הוא לקבוע את הכרונולוגיות של יישובים והממצאים שנגלו בהם. מעט נעשה לשם הבנת תהליך התפתחות של הטכנולוגיה האנושית. בתי ספר מלמדים בעיקר ענפים שונים של הטכנולוגיה המודרנית אך מעט מאוד על תהליך השינויים שחלו מאז שהאדם רתם את האש לצרכיו. מקורה של הטכנולוגיה בכלי צור ועץ בהם השתמשו בתקופות הפרי-היסטוריות. התחלה צנועה שנמשכה אלפי שנים של אחריה באו המצאתם של כלי חרס, הפקת מתכות בניית מכשירים ומכונות. קבוצות קטנות של לקטים וציידים בודדים הפכו עם הזמן ליושבי כפרים וערים.

רעיוני היה להקים סדנאות בהם המשתתף מתנסה במלאכה עתיקה כחוויה אישית ותוך כדי כך לומד על הקשר בין שלבי הטכנולוגיה השונים.
בחפירות ארכאולוגיות מתגלים כלי קרמיקה
אם נלמד את התפתחות התרבות האנושית כיחידה אחת בעלת שלבים רבים הקשורים זה בזה נגלה את הקשר בין עבר לעתיד. ההתפתחות הטכנולוגית של האדם הוא רצף המצאות מן הקל אל הכבד. התהליך אינו רציף, ידע מסוים שהיה קיים בזמן מסוים נעלם עד אשר הוא מתגלה מחדש. אותם המצאות נוצרו בתרבויות שונות במקומות ובזמנים שונים.
עיון באופן התפתחותן של תרבויות שונות מעיד על הקבלה בין השלבים השונים. הכל החל בביות האש ועשיית כלי אבן, ונמשך עם המצאת האריגה, הקדרות, החקלאות ובניית מכשירים ומכונות. כל התרבויות התפתחו בצורה דומה, אלא אם כן התפתחותן עוכבה בגלל גורם חיצוני, כגון פולש או אסון טבע. קצב ההתפתחות אינו אחיד. בדוגמאות שהביא בהמשך ניתן יהיה להווכך כי לכל תרבות קצב התפתחות משלה. במקרים רבים התפתחות באזור מסוים משפיע על אזור אחר. לעומת זה המצאות טכנולוגיות זהות הומצאו באזורים מרוחקים זה מזה ללא קשר ביניהם.
רמז לשלבי התפתחות טכנולוגית נמצא בכינוי שניתן לתקופות: תקופת האבן, הברונזה, הברזל - אלה כינויים מקובלים על החוקרים של תרבויות עתיקות.
שלבי ההתפתחות הטכנולוגית קשורה להתפתחות חברתית: בתקופות האבן היו אוכלוסיות העולם מורכבות מנודדים החיים בקבוצות קטנות. לאחר המצאת החקלאות, כאשר נוצרו עודפי מזון מספיק גדולים התאפשרה התיישבות קבע. עם הזמן הכפרים הפכו לערים. בשלב זה החל תהליך של התפלגות האוכלוסייה לבעלי מקצועות מוגדרים, ראשי השבטים הפכו לשליטים אשר להם שרים ופקידים.
מתברר שבכל מקום בעולם קצב ההתפתחות הוא שונה. בזמן הכיבוש של חלקים ממרכז ודרום אמריקה על ידי האירופים, האוכלוסייה המקומית נמצאה בשלבים מתקדמים של תקופת האבן. לכובשים היה נשק עדיף על זה של הילידים, שהיו מצוידים בקשתות אלות וכידונים בלבד. בעזרת רובים ותותחים ולא מעט מעשי מרמה,  הצליחו חיילי צבאות אירופה להתגבר על הלוחמים המקומיים. כיבוש ארצות אמריקה קטעה את התפתחותם של התרבויות המקומיות והשפיעה על מסלולן עד עצם היום הזה.
עבר ועתיד הינם חלק מתהליך בו כל שלב מהווה בסיס לשלב הבא. קבוצות שונות של בני אדם התאגדו בחברה בעלת מאפיינים ייחודיים. בכל התרבויות ניכרים סימני השפעה של קבוצה אחרת. מסחר, מלחמות ואסונות טבע גרמו  לשינויים חריפים בהתפתחותה של חברות רבות.

הגורם הפסיכולוגי

ארכירולוגיה ממוסדת אינה עוסקת בקשר בין הגורמים הנפשיים של האדם לבין האירגון החברתי והתפתחות הפרט.

לתרבות האדם יש שתי פנים מנוגדים: היוצר וההורס. כפי שנראה בהמשך אותן חברות שדאגו וטיפחו את בני קהילותיהן, הכינו כלי זיין להרוס את קהילת השכן, כפי שמגלים ממצאי החפירות בעולם כולו.
אותן קהילות אדם שיצרו חמדות תרבות נפלאות הכינו כלי זיין להריסת מפעלי התרבות של שכניהן, ובמקרים רבים גרמו להיעלמותם. התרבות האנושית היא תוצאה של הידע אנו נושאים בתכנו. לא מצאתי ייצורי חלל שהביאו טכנולוגיות מתקדמות מעולמות רחוקים. כמו שאגיפטולוגים מתחילים להבין שהפירמידות נבנו על ידי בני האדם שפתחו טכנולוגיות פשוטות אך מתוכמות.


תודה לגב' רות לוין מירושלים על עזרתה בעריכת פרק זה

[1] שחזור הפרסקו והציור נעשו על ידי מר יוסף בוקנגהולץ מרשות העתיקות.