יום רביעי, 17 בספטמבר 2008

פרק 1: האדם הנבון יוצר תרבות

שנים רבות ביליתי בחפירות ארכאולוגיות, כל חפירה הוסיפה ידע וריגוש חדשים. לבסוף הגיע זמן פרישה. עבודתי מילאה חלק חשוב בחיי, ומכאן שמאוד רציתי להמשיך בעבודה. סמוך לפרישתי לגמלאות ביקשתי מהנהלת רשות העתיקות אישור לסיים דוחות של חפירות שלא הספקתי לכתוב. בקשתי נענתה בחיוב, קיבלתי שולחן ומחשב, והתחלתי מקצוע חדש: כתיבה. פרק זה נמשך כשבע שנים. אך גם משימה זו הסתיימה. הגיע הזמן לפרישה אמיתית. אך מקצוע, שהוא גם תחביב, לא עוזבים בקלות.

זמן רב חשבתי שארכאולוגיה יכולה לתרום תרומה גדולה יותר מהמקובל, אך מעולם לא מצאתי פנאי לגבש את רעיונותיי. הפרישה לגמלאות הייתה זמן מתאים להתחיל מחקר חדש.
עיקרו של המחקר הארכאולוגי האקדמי מיועד למיון ממצאי החפירות, קביעת כרונולוגיה של הממצאים, ולימוד כלי עבודה ומבנים. אין הארכאולוג נדרש לחקור את האדם ואת מניעיו. למעשה מקצוע הארכאולוגיה מפריד בין האדם לבין יצירתו. לדעתי, בלימוד ממצאי החפירות יש חומר רב היכול לעזור בהבנת התנהגותנו כחיה חברתית היוצרת תרבות.
בשלב זה לא הייתי מסוגל להגדיר במדויק את הרעיון. כתיבה לאינטרנט עוזרת לי לפסוע צעד אחר צעד בניסיון להבין את הקשר בין האדם לבין תחומי יצירתו על פי הממצאים המתגלים בחפירות ארכאולוגיות.
בשנת 1979 ביקרתי במקסיקו. בחזרתי שוחחתי עם חבריי על תרבויות מרכז אמריקה. הם טענו בלהט שתרבויות אלה מאוחרות לתרבויות מצרים, המזרח התיכון ומסופוטמיה, ולכן לא יתכן כל קשר בינן לבין תרבויות המזרח. ניסיתי להצביע על כך שגם במרכז אמריקה התקיימו תרבויות פרה-היסטוריות, הומצאה החקלאות, פותחו הקדרות ומלאכת האריגה, נבנו ערים ונסללו דרכים. תרבויות האולמק Olmec , טולטק Toltec , המאיה Maya , אזטק Aztec והאינקה Inca בנו ארמונות ומקדשים בדומה לכל התרבויות האחרות. בארצות אלה שלטו מלכים שיצאו למלחמה בעמים השכנים. פעם ניצח מלך זה ופעם אויבו. בשנים האחרונות פוענחה שפת המאיה וראה זה פלא, כמו במצרים או במסופוטמיה הם מספרים את עלילות הגבורה של צבאותיהם, גבורת מלכיהם וכיבושם של שטחי האחרים. אחת אחרי השנייה כל האימפריות נעלמו, ורק שרידי מבנים וקברים נותרו, כמו גם קטעי מסורות המספרות את סיפורם. עלילות דומות נכתבו על מצבות ניצחון בכל התרבויות המפותחות ברוב יבשות העולם.
אם כן יש הרבה מן המשותף בין תרבויות האדם. מחקרים של השנים האחרונות גילו שראשוני המתיישבים הגיעו לחופי פרו כ 10.000 שנים לפני הספירה. מתיישבים אלה הביאו אתם ידע חקלאי, בנו כפרים ערים ומקדשים. הם קברו את מתיהם במערות קבורה בדומה לבני האדם שאכלסו את תורכיה, מסופוטמיה, המזרח התיכון ומצרים.
סגנון כל התרבויות בתקופת ראשית החקלאות (המכונה בארכאולוגיה "התקופה הניאוליטית", תקופת האבן החדשה) שונה מאוד. אך לכולן טכנולוגיה דומה מאוד, ועל כך אפרט בהמשך.
ראשית כל כמה מילים על הגורמים שהובילו את האדם ליצירת תרבות. הגורם הראשון הוא תכונות גופנו, כושרנו השכלי, זיכרוננו, סקרנותנו, תכונות שגרמו למציאת דרכים לשרוד בין כל שאר בעלי החיים וגזעי האדם. הגוף הפיזי של האדם שונה מזה של כל בעל חיים אחר: אנחנו מסוגלים להחזיק חפצים ביד ולהטיל אותם למרחק, כמו בתמונה הבאה:

















שימושי היד ותכונות המוח האנושי הביאו אותנו להמצאת כלי עבודה מכשירים ומכונות, ולניצול האנרגיה האצורה באש, בכוח הכובד, ברוח, בשמש ובאטום.
האדם אינו יכול לעוף כמו ציפור, להתנדנד בין ענפי עצים כמו קוף, או לנשום מתחת למים כמו שמסוגלים דגים. על מנת להתגבר על מגבלותינו הומצאו כלים, מכשירים ומכונות פרי רוחם של ממציאים.
הוסף רשומת תגובה