ארבעים שנה הייתי ארכיאולוג ברשות העתיקות.
חפרתי באתרים שונים ברחבי הארץ. בשנות השמונים של המאה הקודמת חפרתי בחוה החקלאית של עין יעל. כתוצאה מכך יסדתי את מוזיאון פעיל עין יעל. הקמת המפעל הציתה בי הרצון להתעמק בשאלה של מהות הארכיאולוגיה.
המחקר הארכיאולוגי,בעיקרו, עוסק בממצאים. אין הוא מחפש את הקשר עם האדם שיצר אותם, הסיבות להתנהגותו הפרטית והחברתית. יציאתי לגמלאות אפשרה לי להקדיש זמן לנושאים שבאמת מענינים אותי. התהליך של התפתחות היצירה האנושית, החל מביות האש ועד הטכנולוגיה העכשוית. לכן לקחתי על עצמי לנסות למצוא את הקשר בין המצאות טכנולוגיות ויצירת האומנות לבין הכישורים והנתונים הפסיכולוגים שאני מבחין קיימים באדם ובתוכי. הניסיון להכיר את עצמי הובילה אותי למסקנה שכולנו זהים במהות, לכן מידת הכרת עצמי היא מידת הכרת שאר בני האדם.
מי שמתעורר לנסיון להבין את סיבת בואו לעולם ויחפש בתוכו ומחוצה לו עשוי למצוא דרך שיאפשר לו לברר את הנושא לעומק.
אני מצאתי שמחקר הממצאים שנמצאו בחפירות ארכיאולוגיות בעולם יש בו חומר רב ללימוד הסתירות הקיימות בחברה האנושית בכל הזמנים.